ע"א 1381/11 דניאלה נעימי נ. עו'ד מיכאל קידר ,מנהל מיוחד לנכסי נעימי יעקב

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים – במסגרת תיק פשיטת הרגל של מר יעקב נעימי, בעלה לשעבר של המערערת – בנוגע לזכויות בתוספת לנחלה בבית זית.

אומר מיד כי המבקשת מפנה לבקשת-פטור שהגישה בהליך אחר (ע"א 9551/10), ומסתמכת על הטענות שהועלו שם. בהליך ע"א 9551/10 פטרתי את המערערת מתשלום אגרה, אך קבעתי כי עליה להפקיד עירבון בסך של 4,000 ₪, וזאת בין היתר מכיוון שלא הוכח כדבעי כי אין באפשרותה לגייס כספים לצורך הפקדת עירבון. וכך כתבתי:

לעניין זה אציין כי המערערת לא הציגה את מלוא המסמכים הרלבנטיים (כגון דפי חשבון בנק וחשבונות שוטפים), ויותר מכך, היא נמנעה מהתייחסות כלשהי לנושא האפשרות להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. ודוק: בעוד שלגבי פטור מאגרה "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" (סעיף 14(ג) לתקנות), הרי שלגבי פטור מעירבון יש להוכיח כי אין באפשרותו של יוזם ההליך להסתייע בקרובים ובידידים; לעניין זה, כך נפסק: "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

(טרם פורסם, 17.12.2009)). בענייננו המערערת כלל לא התייחסה לנושא זה ולא הסבירה, למשל, מדוע אין באפשרותם של ילדיה להושיט יד בגיוס הסכום הדרוש.

ערעור על החלטתי בע"א 9551/10 נדחה על-ידי כבוד השופט ג'ובראן ביום 1.3.2011 (בש"א

1135/11).

בבקשה שלפניי לא מוסיפה המערערת תשתית עובדתית וראייתית לעניין מצבה הכלכלי, למעט התייחסות לנושא האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה. אלא שהתייחסות זו אינה מספקת. בהחלטתי בע"א 9551/10 הבהרתי כי טענות בעניין זה יש לתמוך במסמכים, והנה גם בבקשה שלפניי מסתפקת המערערת בטענות כלליות ואינה מגישה תיעוד כלשהו. יודגש: לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת עירבון על-בסיס טענה בלתי-מבוססת כי בנהּ של המערערת, אשר הגיש יחד עמהּ בקשה לפדיון המשכון הרובץ על הנחלה תוך השקעת סכום ניכר, אינו יכול או אינו מוכן לסייע בידה לצורך הפקדת עירבון. למותר לציין כי הטענות שלפיהן הבן (אשר "מס' משקיעים עומדים מאחוריו") "השקיע את כל חסכונותיו" ו"כרגע הוא עצמו ביתרת חובה בחשבונו" – לא נתמכות במסמך כלשהו. עוד יש לציין, כי לתגובתו של המשיב 1 מצורפת הצעת הפדיון שהציגה המערערת ביום 2.2.2011 - באמצעות עורך-דין (שייצג את המערערת גם בהליך בבית המשפט המחוזי) – כאשר סכום הפדיון הוא 4,750,000 ₪. ברור כי מכתב זה מעורר לכל הפחות תהיות באשר לטענת המערערת כי אינה יכולה לגייס סכום כלשהו לצורך עירבון, ואין בהתייחסות הלאקונית לעניין זה בבקשה שלפניי כדי להפיג תהיות אלה.

לאור כל האמור, עלה ספק בליבי אם ראוי להיעתר לבקשה לפטור מאגרה. בסופו של יום החלטתי גם הפעם לפטור את המערערת מתשלום אגרה, זאת בשים לב להחלטות שהורו כך בעבר ולעובדה שבנושא האגרה יש להתמקד ביכולת האישית של המבקש. אולם אין מקום לפטור מהפקדת עירבון, ובהתחשב בנתונים שלפניי היום, בהיקפו של ההליך שבכותרת ובמספר המשיבים, סבורני כי האיזון הראוי בין האינטרסים של בעלי-הדין הוא להעמיד את העירבון על סך של 8,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.