ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. לופו זהבה

אין בפי המערער כל גירסה שהיא בנוגע לאי הפקדת הערבון במועד. כל שנאמר בבקשה הוא, כי ההודעה על קביעת גובה הערבון איננה נמצאת בתיק, וככל הנראה תויקה בתיק אחר; זאת ותו לאו. יש לציין, כי הבקשה גם אינה נתמכת בתצהיר אשר יבאר את נסיבות האיחור.

המדובר באיחור של כשנה וחצי בהפקדת הערבון, אשר לא הובא לו כל הסבר. זולת הטענה, כי אי הפקדת הערבון במועד לא היתה מעשה מכוון אלא תוצאה של טעות, לא נאמר דבר. כך, למשל, לא נעשה כל נסיון להתמודד עם העובדה, כי קיים בתיק אישור מסירה חתום על ידי "רחל שקד" ממשרד אסנת, חפץ ושות' לפיו התקבלה ההודעה על קביעת הערבון בתאריך 13.5.96. הרושם הנוצר הוא, כי לא נעשה כל נסיון רציני לברר כיצד ארעה התקלה ובאילו נסיבות.

לא ניתן להתגבר על איחור כה ממושך בהפקדת הערבון על ידי העלאת טענה סתמית בדבר טעות שארעה. טעות איננה מטה קסם באמצעותו ניתן לבטל את התוצאות המשפטיות של אי הפקדת הערבון במועד. על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש להאריך את המועד שהוחמץ על המערער לתת הסבר מפורט, משכנע ומתקבל על הדעת. זאת לא נעשה במקרה זה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד. הערעור נדחה על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.