פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1630/12
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. אורי פלג
2. מייקל שכטר
נ ג ד
המשיבים:
פבריקנט את סלנט גרופ בעמ ואח'
הוגש הליך
החלטה
תיק זה הוחזר לעיוני לפי החלטתו של כבוד השופט ג'ובראן בבש"א 3630/12, זאת לשם בחינת המצב הכלכלי העדכני של המערערים בשים לב לראיות חדשות שהוספתן הותרה.
בטרם אפנה לבחינת הראיות החדשות, אחזור בקצרה על הנימוקים שהובילוני, בהחלטתי מיום 18.4.2012, לדחיית בקשת הפטור המקורית שהגישו המערערים. ראשית ציינתי כי לא מדובר בבקשה הראשונה לפטור מעירבון שמגישים המערערים, והבעתי תמיהה על כך שהמערערים לא התייחסו כראוי להחלטות הקודמות. מעבר לכך קבעתי כי המערערים לא הרימו את הנטל להוכחת חוסר יכולת כלכלית, וכי התשתית שהציגו בעניין מצבם הכלכלי חלקית בלבד. הדגשתי כי המערערים שילמו אגרה והפקידו ערובה בבית המשפט המחוזי בסכומים של מאות אלפי ₪ , וכי הטענה כי בכך מוצתה יכולתם הכלכלית אינה מבוססת כדבעי. הוספתי בהקשר זה כי עצם העובדה שהוחלט לחייב את המערערים בהפקדת ערובה בערכאה המבררת מבליטה ביתר שאת את הצורך בהפקדת עירבון בערכאת ערעור. עוד ציינתי כי לפי הנתונים שלפניי המערער 2 קיבל בזמנו הלוואה מחברים בארצות-הברית לצורך תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי, וכי המערער 1 זוכה לסיוע כספי מסביבתו הקרובה באופן קבוע ובהיקף נרחב. המערער 1 גם סייע לרעייתו בהקמת עסק. טענת המערערים כי קיים קושי לגייס סכומים נוספים – כך קבעתי – לא בוססה כנדרש.
עתה עליי לבחון אם הראיות החדשות מצדיקות שינוי במסקנה שאליה הגעתי בהחלטתי הקודמת. מדובר בשלוש ראיות: האחת , החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל מיום 17.4.2012, שבה נקבע למערער 1 הסדר תשלום חוב. השנייה , מכתב פיטורין למערער 1, החל מיום 17.4.2012. השלישית , אישור של רואה חשבון בדבר סגירת עסק של אשת המערער 1, בסוף שנת 2010, לאחר שבשנה זו העסק נחל הפסדים.
לאחר שבחנתי את הראיות הנוספות, לא מצאתי כי יש בהן כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעיקר הנימוקים שהובאו בהחלטתי מיום 18.4.2012. כפי שקבע כבוד השופט ג'ובראן, המסמכים הנדונים, ובפרט המסמך השני, מעידים על ירידה בכושר ההשתכרות של המערער 1. לכך כמובן יש ליתן את המשקל המתאים. עם זאת אציין בהקשר זה כי המערער, בבקשתו המקורית, כתב שמצא עבודה "רק לאחרונה", לאחר שנתיים ומחצה שבהם לא עבד, כך שלא מדובר במצב דברים חדש לחלוטין. מעבר לכך, יש להדגיש כי המסמכים הנוספים כולם מתייחסים אך ורק למערער 1, ואין כל תשתית ראייתית חדשה בעניינו של המערער 2. לא מיותר להזכיר כי המערער 2 – לפי טענת המערערים עצמם – שילם עד כה סכומים ניכרים (מאות אלפי ש"ח) בגין ההליכים המשפטיים. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 18.4.2012, החומר שהוגש בעניינו של המערער 2 אינו מספק ואינו מהווה תשתית עובדתית וראייתית מלאה המוכיחה את היעדר יכולתו לגייס סכומי-כסף לצורך עירבון, כפי שעשה בעבר. ודוק: ככל שמדובר בהצגת פירוט ומסמכים לגבי היכולת להסתייע בסביבה הקרובה, נותרה הבקשה חסרה הן ביחס למערער 1 הן ביחס למערער 2 (לעניין הנטל המוטל על מבקש הפטור בעניין זה ראו דברי כבוד השופט ג'ובראן ב בש"א 6411/11
שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011); דברי כבוד השופט הנדל ב בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)).
אני רואה לנכון להוסיף ולהדגיש כי סכום ההוצאות שהושת על המערערים בבית המשפט קמא הוא 50,000 ₪, וכי הערובה שאותה חויבו המערערים להפקיד בערכאה הדיונית – ואכן הפקידו – היא בסכום של 150,000 ₪ (מסתבר כי הערובה חולטה בחלקה לצורך גביית ההוצאות שנפסקו).
לאור האמור, בשים לב לנימוקים שהובאו בהחלטתי מיום 18.4.2012, לראיות הנוספות ולכלל טיעוני הצדדים, החלטתי בנסיבות העניין להפחית את העירבון מ- 40,000 ₪ ל- 25,000 ₪. סכום העירבון המופחת יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
סכום ההוצאות שנקבע בהחלטתי הקודמת יעמוד בעינו, אך אין צו להוצאות בגין הליך העיון מחדש.
ניתנה היום, ט"ו באלול תשע"ב (2.9.2012).
גיא שני
ר ש ם