ע"א 1855/10 יוסף ירדני נ. עו"ד שי כהן ,הנאמן

1.

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון שנקבע בהליך שבכותרת על-ידי המזכירה הראשית על סך של 20,000 ש"ח. המדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.1.2010 (כב' השופטת ח' הורוביץ) אשר במסגרתו נדחתה בקשת המערערים לאשר הצעה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. יוער כי מלכתחילה ביקשו המערערים גם פטור מתשלום אגרה, אולם בירור במזכירות בית המשפט העלה כי האגרה בגין הערעור שבכותרת שולמה, ולפיכך הבקשה בעניין זה התייתרה (ראו החלטתי מיום 11.4.2010). בהתאם לכך, נותרה להכרעה בקשת המערערים לפטור מהפקדת עירבון.

2.

המערערים - בני-זוג שלהם ארבעה ילדים בגירים - טוענים לדלות כלכלית המונעת מהם את הפקדת העירבון. לפי הנטען בבקשתם, המערערים נקלעו לחובות כספיים עקב כישלון עסקי של החברה שהייתה בבעלותם. המערערים מצהירים כי הם מתפרנסים בקושי רב מהפעלת צימרים ומסעדה; כי הם מחויבים להחזרי הלוואות; וכי קיימים נגדם תיקי הוצל"פ בגין חובות הכלולים בהצעה להסדר נושים. מהחומר שבתיק עולה כי המערערת 2 הוכרזה כ"לקוחה מוגבלת במיוחד", וכי המערער 1 הוכרז "כחייב מוגבל באמצעים"; לפי הנטען אין לבני-הזוג חסכונות; והם נעזרים כלכלית בהוריה של המערערת 2, המתקיימים מפנסיה חודשית. לבסוף, טוענים המערערים כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך טובים.

3.

המשיב 1 - הנאמן אשר תמך באישור הסדר הנושים שהוצע בפני בית-המשפט המחוזי - אינו מתנגד לבקשת הפטור מעירבון. המשיב 2, הכונס הרשמי, נמנע מהבעת עמדה בעניין. המשיב 3 – שהינו נושה של המערערים אשר התנגד לאישור הסדר הנושים המוצע - מתנגד לבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בתגובתו מציין המשיב 3, בין היתר, כי חרף טענות המערערים בדבר מצבם הכלכלי הקשה, עלה בידם לשלם את סכום האגרה עם הגשת הערעור, ועל כן לפי הטענה יש לדחות את בקשתם לפטור מעירבון. יתר המשיבים – לרבות המשיבה 6 שהתנגדה אף היא לאישור הסדר הנושים בהליך בפני בית-המשפט המחוזי - לא הגיבו לבקשת הפטור, על-אף שניתנה להם הזדמנות לעשות כן.

4.

לאחר בחינת טענותיהם של בעלי הדין ועיון בחומר שבתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד. מהחומר שצירפו המערערים עולה כי מצבם הכלכלי אינו בטוב. יוער כי העובדה שהמערערים שילמו את האגרה אינה מחייבת, כשלעצמה, את דחיית בקשתם לפטור מהפקדת עירבון כנטען על-ידי המשיב 3, בהתחשב בכך שסכום האגרה נמוך משמעותית משיעור העירבון שנקבע בערעור שבכותרת. יחד עם זאת, הלכה היא כי העירבון נועד להבטיח כי בעל הדין שכנגד יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שייפסקו לטובתו באם ההליך הערעורי יידחה. בהתאם לכך, על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית, בצירוף מלוא האסמכתאות הרלוונטיות, לעניין העדר היכולת הכלכלית הנטענת. בנסיבות המקרה דנן, לא שוכנעתי כי המערערים עמדו בנטל הנדרש לשם פטור מלא מהפקדת עירבון. ראשית , טענת המערערים בדבר העדר יכולתם לגייס את כספי העירבון מקרובי משפחתם, לרבות הורי המערערת 2 וכן ילדיהם הבוגרים של בני-הזוג, נטענה בעלמא בלא גיבוי בנתונים ובמסמכים מאמתים (ראו: בש"א 9998/09 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009)). שנית , המערערים לא הבהירו בבקשתם כיצד הם ממנים את ייצוגם בהליך שבכותרת. לכאורה, המקורות ששימשו למימון ייצוגם של המערערים עשויים לשמש גם לצורך העירבון. ושלישית , על-פני הדברים, הסדר הנושים שהציעו המערערים בהליך שהתקיים בבית-המשפט המחוזי ואשר הערעור שבכותרת נועד להוביל לאישורו, מלמד על קיומה של יכולת כלכלית להפקיד עירבון - ולו באופן מינימאלי ובסכום מופחת. במצב דברים זה, אין מקום לפטור מלא מהפקדת עירבון, וזאת בלא צורך לאמוד את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, נוכח מהות ההליך; נוכח מצבם הכלכלי הנטען של המערערים; ובהתחשב בכך שיש להבטיח רק את הוצאות המשיב 3 למקרה של כישלון הערעור (יתר המשיבים הסכימו לבקשת הפטור או נמנעו מלהגיב לה); וכן בשים לב לעובדה שבית המשפט המחוזי נמנע מלפסוק הוצאות לטובת המשיב 3 בהליך שלפניו; יופחת סכום העירבון ויעמוד על סך של 3,500 ₪ אשר ישמש כעירבון לטובת המשיב 3. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאה החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור, יירשם ההליך לדחייה בלא צורך בהתראה נוספת. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.