פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2035/12
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
דויד פרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי - תל אביב
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 23901-12-11 שניתן ביום 23.2.2012 על-ידי כבוד
סגנית הנשיאה השופטת ורדה אלשיך
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (פש"ר
23901/12/11, סגנית הנשיאה, כבוד השופטת ו' אלשיך ) בגִדרו ניתן צו לכינוס נכסי המבקש.
2.
נגד המבקש ננקטו הליכי פשיטת רגל. בפסק הדין נשוא הבקשה ניתן צו לכינוס נכסי המבקש, כשזה לא הגיש התנגדות לצו הכינוס. לטענת המבקש הוא הגיש עובר לדיון בבקשת הכינוס שתי בקשות להארכת מועד, וטעה בית משפט קמא כשלא הורה על הארכת מועד להגשת התנגדות. זאת גם מכיוון שבעבר הסכים המשיב 1 להארכת מועד. לטענת המבקש, שעה שנוהל מו"מ שעלה על שרטון ביום 18.1.12 היה מקום ליתן לו ארכה נוספת, גם בשל העובדה שהחליף את הייצוג. לטענתו, מעולם לא עשה מעשה פשיטת רגל ועל אף שהיו לו קשיים כלכליים הודיע שיעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשיב 1. המבקש גם לא התנגד להעביר למשיב 1 את היתרה שתיוותר ממכירת דירת המגורים. מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש, שכן הכרזתו כפושט רגל לא תסייע למשיב 1, הואיל והמבקש לא יוכל להמשיך לתפקד מבחינה עסקית. ההכרזה פירושה "מכת מוות" ליכולתו של המבקש לפרנס את משפחתו. לטענתו, הוא עובד עם חברות היי טק מובילות בארץ ובעולם וברגע שיוכרז כפושט רגל, לא יוכל להמשיך בפעילותו העסקית.
3.
מנגד טוען המשיב 1, כי בית משפט קמא לא הכריז על המבקש כפושט רגל, שכן מדובר בשלב של צו לכינוס נכסים. באשר לסיכויי הערעור הודגש כי המשא ומתן עלה על שרטון ביום 18.1.2012 ואילו הדיון נקבע ליום 23.2.2012. המבקש נמנע גם במהלך תקופה זו, להגיש תגובה כדין הנתמכת בתצהיר. עוד נטען כי מתן צו הכינוס הריהו מוצדק שכן המבקש הודה במשרדי הבנק שאין לו כספים לפרוע את חובותיו וכי הסכים לפשיטת רגל ולמינוי נאמן מטעם הבנק על נכסיו. בנוסף, המבקש לא גילה שמכר נכס תוך העדפת נושים מובהקת במסגרתה העביר סך של 467,000 ₪ לאחד הנושים. יתרה מזו, המבקש אינו חולק על כך שהוא חדל פרעון, הוא ציין כי הוא חייב מעל 8 מליון ₪ ועל כן יש לנהל את מימוש הנכסים באופן שימנע העדפת נושים. באשר למאזן הנוחות הפנה המשיב 1 לעמדת כונס הנכסים הרשמי בבית משפט קמא לפיה מטרת הצו היא שמירה על נכסי המבקש לטובת הנושים, באופן שיאפשר למבקש לעשות לפרנסתו.
4.
המבקש מעלה טענות נגד ההתנהלות הדיונית בבית משפט קמא. אולם שיקול הדעת המוענק לערכאה הדיונית בכגון דא הוא רחב, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בכך. יחד עם זאת, אין לשלול את טענות המבקש כי קיימת גם גישה מרוככת בפסיקה המאפשרת להתייחס ביתר סלחנות למחדלים דיוניים. כך או כך, סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לחובת המבקש. הנזקים הקשים להם טען המבקש רלוונטיים לשלב של הכרזה על פשיטת רגל ואילו בית המשפט נתן צו לכינוס נכסים. אין בכך כדי להמעיט מהפגיעה במבקש. אולם גם כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע צו כינוס נכסים יש להוכיח שאם לא יעוכב פסק הדין לא ניתן יהא להשיב את מצב הדברים לקדמותו, היה והערעור יתקבל (ע"א 1146/08 אשרף קאולה נ' אהרון ידגר ואח' (29.9.08)). המבקש לא עמד בנטל האמור. הנזקים שעלולים להיגרם לו כתוצאה ממתן הצו ניתנים לריפוי בפיצוי כספי. יש ליתן משקל גם לעמדת כונס הנכסים הרשמי בבית משפט קמא לפיה משמעו של צו הכינוס, הוא שמירה על נכסי המבקש לטובת נושיו, ובמסגרתו, ובתנאים ראויים, ניתן וצריך לאפשר למבקש לעשות לפרנסתו, אך גם לטובת נושיו. סבורני, כי במצב דברים של דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, כפי שהוגשה, יהא משום איזון הולם בין הצורך בשמירה על נכסי המבקש לטובת הנושים לבין הצורך של המבקש לדאוג לפרנסתו.
5.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, יב' באייר תשע"ב (4.5.2012).
ש ו פ ט