ע"א 2271/05 אריבן מהנדסים ויועצים בע"מ נ. אנדריאס מאיר בע"מ

בפני בקשה לחילוט ערבון בהליך שבכותרת.

1.המערערת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא, לאחר שבקשה דומה שהוגשה בבית משפט קמא נדחתה תוך חיובה בהוצאות. בהחלטת כבוד השופטת א' פרוקצ'יה מיום 27.7.05 נדחתה הבקשה תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪. לטענת המשיבה, המערערת לא שילמה לה את הוצאות הבקשה, ולפיכך בקשתה היא כי סכום זה יחולט לטובת המשיבה מתוך הערבון בסך 30,000 ₪ שהופקד במזומן בהליך שבכותרת ותוך חיוב המערערת להפקיד את ההפרש ולהשלים את גובה הערבון לסך של 30,000 ₪.

2.המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין בית המשפט מתפקד כלשכת הוצאה לפועל ומן הדין שהמבקשת תבצע את הליכי הגבייה באכסניה המתאימה לכך. כמו כן, לטענתה, תכלית הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיבה במידה והערעור יידחה, ושלב זה טרם הגיע. לפי הנטען, יכול שפסק הדין יתהפך יחד עם ההחלטות הנוגעות לעיכוב ביצוע בבית המשפט המחוזי והעליון.

3.דין הבקשה להתקבל. תכליתו של הערבון הוא לשמש ערובה בטוחה, נזילה וזמינה לתשלום ההוצאות העשויות להיגרם לבעל הדין שכנגד במסגרת הליך הערעור. הערבון נועד לייתר את הצורך של בעל דין לכתת רגליו ללשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית הוצאותיו בהליך. מכאן, שטענת המערערת לעניין הפניית המשיב ללשכת ההוצאה לפועל, אינה במקומה. אף הטענה לפיה יש להמתין עד לקבלת הכרעה בתיק העיקרי, אין בה ממש. המשיבה זכאית לקבל את סכום ההוצאות שנפסק לה לאלתר. אשר לטענת המערערת, לפיה יכול שפסק דינו של בית משפט קמא יתהפך, יחד עם ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע בבית המשפט העליון, ולפיכך, אם ירדתי לסוף דעתה של המערערת, יהיה כדי לבטל את ההחלטה בדבר החיוב בהוצאות. דין הטענה להידחות. תקנה 511(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת לעניין זה כדלקמן:

"ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון".

מכאן שהקביעה בתום הדיון אינה מתייחסת אלא לאותן הוצאות אשר לגביהן לא יצא עוד צו מאת בית המשפט. בענייננו, גם אם יתקבל הערעור ויבוטל פסק דינו של בית המשפט קמא, לא יהיה בכך כדי לבטל את החלטת בית משפט זה במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע ואת חובת המערערת לשלם למשיבה את ההוצאות בהן חויבה בהליך זה. מכאן, שאין המשיבה נדרשת להמתין עד להכרעה בתיק העיקרי לשם אכיפת זכותה לקבלת הוצאות, ובהעדר תשלום ההוצאות על ידי המערערת באופן אחר, היא זכאית לקבלן באמצעות חילוט הערבון.

4.במסגרת בקשתה לחילוט הערבון, בקשה המשיבה כי המערערת תשלים את ההפרש שייוצר לאחר החילוט בין סכום הערבון שנקבע לסכום שנותר לאחר הקיזוז. קביעת גובה הערבון נעשית גם בשים לב להוצאות העלולות להיגרם לבעל הדין שכנגד במסגרת הליכי ביניים, וכך נעשה גם בהליך שבכותרת. השלמת ההפרש שנוצר מהווה בעקיפין הגדלת סכום הערבון מבלי שנתנו טעמים המצדיקים זאת. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

התוצאה היא, שמן הערבון שהופקד בבית משפט זה במזומן בהליך שבכותרת יחולט סך של 10,000 ₪ לטובת המשיבה בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה בדין. יתרת סכום הערבון תיוותר בקופת בית המשפט לצורך הבטחת הוצאות המשיבה בהליך שבכותרת.