ע"א 2298-21 ע"א 2298-21

1.בפסק דיננו מיום 4.1.2023 קיבלנו חלקית את ערעור המשיבה 1 בע"א 2298/21 המערערת בע"א 4013/21 והמשיבה 1 בע"א 1891/22 (להלן: האגודה), במובן זה שהורנו כי מסכום הפיצוי שחויבה בו האגודה בבית המשפט המחוזי לטובת המערער בע"א 2298/21 המשיב 1 בע"א 4013/21 והמשיב 2 בע"א 1891/21 (להלן: לוי), יופחת סך של 153,783 ש"ח, כך שהסכום יעמוד על סך של 580,217 ש"ח (במקום 734,000 ש"ח). כמו כן, הורנו כי על לוי לשאת בהוצאותיה של האגודה בסך של 20,000 ש"ח. יתר הסעדים שנתבקשו בערעורים נדחו.

2.בבקשה שלפנינו עותרת האגודה לכך שנעשה שימוש בסמכותנו מכוח תקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וניתן פסיקתה אשר תבהיר כי בהתאם לאמור בפסק דיננו הנ"ל, על לוי להעביר לידיה סך של 153,783 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: חוק ריבית והצמדה). בבקשתה מציינת האגודה כי ביום 9.5.2021 הועבר מקופת בית המשפט המחוזי לחשבונו של לוי סך של 770,067 ש"ח, השווים לסכום הפיצויים שנפסקו לזכותו (734,000 ש"ח) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.4.2017. לכן, לשיטתה, בהתאם לפסק דיננו הנ"ל, בו נקבע כי מסכום הפיצויים שנפסק ללוי יופחת סכום של 153,783 ש"ח, על לוי להשיב לידיה סכום זה בתוספת הצמדה וריבית.

3.בתשובתו לבקשת האגודה, טוען לוי כי אין מקום להיענות לבקשת האגודה, שכן אילו הייתה כוונתנו כי לסכום שעליו להשיב לידי האגודה יוספו הפרשי הצמדה וריבית, היינו כותבים זאת במפורש בפסק דיננו. טענה זו אין בידינו לקבל. כידוע, פסיקת הפרשי הצמדה וריבית היא הכלל, ואי-פסיקתם היא החריג המצריך הנמקה והסבר (ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לט(2) 222 (1985); ע"א 2395/17 ארנון נ' פיוטרקובסקי, פסקאות 26-23 (10.12.2019)). על כן, אין לפרש את אי-ההתייחסות לנושא זה בפסק דיננו הנ"ל, כמבטא כוונה לשלול את חובתו של לוי להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לסכום שעליו להעביר לידי האגודה.

על רקע זה מצאנו לנכון לעשות שימוש בסמכותנו וליתן פסיקתה בזו הלשון:

פסיקתה

על לוי להעביר לידי האגודה את הסכומים שלהלן:

א.סך של 153,783 ש"ח, כאשר סכום זה יישא תוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק ריבית והצמדה, מיום שבו הועבר סכום הפיצויים מקופת בית המשפט המחוזי לידיו, ועד למועד בו יועבר הסכום הנ"ל לידיי האגודה.

ב.הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.