ע"א 2381/13 פוזי אל איובי נ. מדינת ישראל

1.

מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 45059-07-10, כב' השופטת ת' בזק-רפפורט ), אשר דחה תביעה שהגיש המבקש וחייב אותו בתשלום הוצאות המשיבה בסך 75,000 ₪.

2.

המבקש הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבה. לטענתו, בחודש דצמבר 2000 הוא נפגע בעינו כתוצאה מירי כדורי גומי בידי שוטרים בסמוך להר הבית. זאת ללא שהיו במקום הפרות סדר קודם לכך.

התביעה נדחתה. בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו העובדתית של המבקש, וקבע כי גרסתו לאירועים היא בעייתית, בלתי-סבירה ונעדרת ביסוס ראייתי מספק. בין היתר, צוין כי ברישומי בית החולים אליו הובא המבקש בשעתו נאמר כי הוא הגיע לשם בעקבות עימותים באזור מסגד אלאקצה, וזאת בשונה מגרסתו לפיה הוא נפגע כחלק מקבוצת עוברי-אורח תמימים. סיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והשית על המבקש הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 75,000 ₪. מכאן הערעור והבקשה שלפניי.

הבקשה לעיכוב ביצוע מופנית בעיקרה כנגד חיובו של המבקש בתשלום הוצאות ושכר טרחה. נטען בבקשה כי טעה בית המשפט קמא משדחה את גרסת המבקש, אשר נסמכת לשיטתו על ראיות של ממש. כמו כן נטען בבקשה שמצבו הכלכלי של המבקש הינו קשה, ולפיכך דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להסב לו פגיעה חמורה במיוחד. להשלמת התמונה אציין כי עיינתי בתגובת המדינה, וכן בבקשת המבקש להשיב לתגובה. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לקבל חומר נוסף.

3.

כידוע, הגשת ערעור איננה מעכבת כשלעצמה את פסק הדין של בית המשפט קמא. על המבקש להראות כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

עיון בהודעת הערעור מלמד כי עיקר טענותיו של המבקש מופנה כנגד ממצאי המהימנות והמסקנות העובדתיות אליהם הגיע בית המשפט המחוזי. לשיטת המערער, קבוצת שוטרים פתחה ללא כל עילה בירי לעבר הולכי דרך תמימים. לנוכח זאת, מבלי לקבוע מסמרות בדבר ועל סמך בדיקה ראשונית, לא נראה כי סיכויי הערעור עומדים ברף הנדרש לשלב זה של ההליך. על רקע זה אף לא נראה – על סמך נימוקי המערער – כי מאזן הנוחות פועל לטובתו, באופן שהבחינה המצטברת של שני השיקולים הרלבנטיים (סיכויי הערעור ומאזן הנוחות) תביא לקבלת הבקשה. לכך יש להוסיף כי מדובר בעיקרו של דבר בבקשה לעיכוב ביצוע של סעד כספי הנוגע לתשלום הוצאות – בקשה שלא תיענה אלא במקרים חריגים, אשר נדמה כי המקרה שלפניי איננו נמנה עליהם (השוו: בע"מ 8811/12 פלונית נ' פלונית (18.12.2012); עע"מ 8953/12 ארכיב 2000 בע"מ נ' רשות שדות התעופה (7.2.2013)).

4.

הבקשה נדחית.