פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2935/18
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערערים:
1.
מ.ע.ג.ן
. -
יעוץ וניהול נכסים בע"מ
2. מ.ו. השקעות בע"מ
3. ד"ר משה וינברג
נ ג ד
המשיבה:
בוטיק - שימור מבנים בע"מ
בקשה מיום
11.10.2018 לתיקון כתב הערעור; תשובת המשיבה מיום 24.10.2018; תגובת המערערים
לתשובת המשיבה מיום 11.11.2018
החלטה
1.
הערעור שבכותרת, המופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 19.2.2018, הוגש ביום 12.4.2018. בגדר הבקשה שלפניי עותרים המערערים לתיקון כתב הערעור כך שיופנה גם כנגד שתי החלטות שיפוטיות נוספות אשר ניתנו לאחר הגשת הערעור - החלטה מיום 11.5.2018 והחלטה מיום 13.5.2018. המשיבה מתנגדת לבקשה. בפתח הדברים אציין כי עיון בהחלטה מיום 11.5.2018 מעלה כי מדובר בהחלטה מהותית שיש לראות בה משום "פסק דין משלים", ואילו ההחלטה מיום 13.5.2018 היא פסיקתה.
2.
אכן, ניתן לתהות מדוע הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה רק ביום 11.10.2018, כחמישה חודשים לאחר מתן ההחלטות הנוספות. לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה כי בנסיבות אלה חלף למעשה המועד להגשת השגה ערעורית על ההחלטות הנוספות. ואולם אף על פי כן, דומני כי יש מקום לאפשר למערערים לתקן את כתב הערעור כך שיופנה גם כנגד שתי ההחלטות הנוספות. זאת, מן הטעמים המצטברים הבאים:
ראשית, עוד ביום 17.5.2018, בסמוך לאחר מתן ההחלטות הנוספות, הודיעו המערערים כי בכוונתם להגיש את בקשת התיקון (סעיף 12 לתגובה לתשובה מיום 11.11.2018). זאת ועוד, מן האמור בתגובה אותה הגישה המשיבה במסגרת ערעור רשם שהוגש על ידי המערערים לבית המשפט המחוזי, משתמע כי אף לשיטתה ראוי שהמערערים ירכזו את השגותיהם על כלל ההחלטות במסגרת ההליך הנוכחי (סעיף 17 לתגובה לתשובה מיום 11.11.2018). בנסיבות אלה, קשה לומר שהמשיבה הסתמכה על סופיותן של ההחלטות הנוספות.
שנית, דומה כי ההחלטות הנוספות שלובות ושזורות בפסק הדין מושא ערעור זה, כך שיהיה זה יעיל וצודק שמלוא יריעת המחלוקת תובא להכרעתה של ערכאת הערעור (והשוו גם לאמור בפיסקה 21 להחלטת כב' השופט י' אלרון מיום 25.6.2018).
שלישית, הדיון בערעור קבוע לחודש מאי 2019 וטרם הוגשו סיכומים מטעם איזה מהצדדים. ממילא לא יהיה בתיקון המבוקש כדי לעכב את הטיפול בערעור או לסרבלו.
3.
כאמור לעיל, ההחלטה מיום 13.5.2018 היא פסיקתה אשר ניתנה על ידי כב' הרשם נ' שילה. על פי הכללים הדיוניים המקובלים, קיימת הבחנה בין סוגי פסיקתות בכל הנוגע לאפשרות ההשגה עליהן ולסיווגן כ"החלטה אחרת" או כ"פסק דין" (לעניין ההבחנה בין פסיקתה "משקפת", "מבהירה" ו"מתקנת" ראו, ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף (10.8.2010)). הצדדים לא התייחסו לסוגיה זו והמשיבה לא טענה כי לא עומדת למערערים זכות ערעור על הפסיקתה. אדרבא, כפי שצוין לעיל דומה כי המשיבה עצמה סברה שיש מקום לכלול את ההשגה על הפסיקתה במסגרת הערעור הנוכחי. משכך, ובשים לב גם לטעמי יעילות ולדבריו של כב' השופט י' אלרון לפיהם "[...] את החלטותיו של הרשם כולן [לרבות הפסיקתה - ג'ל'] יש לקרוא כהחלטה אחת [...]" (פיסקה 21 להחלטתו מיום 25.6.2018) – הרי שבנסיבותיו הקונקרטיות של העניין לא ראיתי לדחות את בקשת התיקון ביחס לפסיקתה מטעם זה בלבד.
4.
התוצאה היא כי הבקשה לתיקון הערעור מתקבלת. המערערים יגישו כתב ערעור מתוקן בהתאם לאמור לעיל עד ליום 29.11.2018. המועדים להגשת סיכומי הצדדים מוארכים עד לימים 11.12.2018, 13.2.2019 ו- 12.3.2019, בהתאמה.
5.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, ה' בכסלו
התשע"ט
(13.11.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם