ע"א 3595/10 עומר גומעה נ. כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שבו נדחתה בקשתו של המערער להכריז עליו פושט רגל ובוטל צו הכינוס שניתן בעניינו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא ראיתי להיעתר לבקשה במלואה. בקשת הפטור שלפניי הוגשה במסגרת ערעור הנוגע להליך פשיטת רגל, כלומר מדובר בהליך הנסב על יכולתו הכלכלית של המערער. לכך יש משקל בבחינת הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון, וכן יש חשיבות למעמדם היחסי של הצדדים (ראו בש"א 8954/08 סיגל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 11.2.2009)). הנטייה בהליכים מהסוג שלפניי היא להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור (ראו, ע"א 4385/01 אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). אולם בכך אין כדי לפטור את מבקש הפטור מן החובה לפרושֹ לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית, בצירוף מלוא האסמכתאות הרלוונטיות לעניין מצבו הכלכלי (ראו ע"א 8339/09 טיראן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 18.2.2010).

בענייננו, המערער טוען כי אינו עובד וכי נקלע לחובות בסכום גבוה ביותר. לדבריו, אין לו רכוש, הוא חי עם הוריו שאינם יכולים לסייע לו, ואין בידו לגייס את סכום העירבון מסביבתו הקרובה או באמצעות הלוואה. אני נכון להניח, בנסיבות העניין, כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. עם זאת, המשיבים צודקים בטענתם כי המערער נמנע מלצרף את מלוא התיעוד העדכני, והסתפק בהגשת רשימת התיקים והחובות שלו, וכן הצהרה לשירות התעסוקה. כך, למשל, לא פורטו בבקשה, באופן מלא, הכנסותיו והוצאותיו של המבקש, ולא צורפו לה חשבונות שוטפים ומסמכים נוספים שעשויים ליתן תמונה שלמה לגבי המצב הכלכלי דהיום. המערער אף לא מבסס כדבעי את חוסר יכולתו לגייס את סכום העירבון ממעגל קרוביו – ולעניין זה נפסק לא פעם כי לא די בטענות בעלמא; לא הובהר גם מניין מממן המערער את ייצוגו המשפטי.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל האמור, ועיינתי גם בהחלטת בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור, החלטתי להעמיד את סכום האגרה על 1,000 ₪ ואת סכום העירבון על 3,500 ₪. תשלום האגרה והפקדת העירבון ייעשו תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן – יידחה ההליך או יימחק, בהתאם לעניין, ללא צורך במתן הודעה נוספת.