ע"א 3674/19בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. עו"ד מארק רוזן - כונס נכסים

רקע עובדתי וההליכים בבית המשפט קמא

1.

בין המשיבה 3 (להלן: החברה הזרה ) ובין צד שלישי נערכה עסקת ייבוא, שבמסגרתה נערך מכתב אשראי דוקומנטרי (להלן: מכתב האשראי ) לפיו התחייב המערער (להלן: בנק דיסקונט

או הבנק ) להעביר לחברה הזרה – באמצעות המשיב 4 (להלן: הבנק

הטורקי ) – את התמורה מהצד השלישי כנגד שחרור הטובין. הטובין שוחררו לטובת הצד השלישי והבנק הטורקי העביר את התמורה לחברה הזרה, אולם בנק דיסקונט מנוע מלהעביר את כספי התמורה לבנק הטורקי בשל צו מרווה שהוציא בית המשפט המחוזי, כפי שיפורט להלן.

2.

המשיבה 2 (להלן: מידלנד ) הגישה נגד החברה הזרה תביעה לפיצוי כספי, על יסוד עילות חוזיות ונזיקיות (יובהר כי אין לנושא התביעה קשר לעסקת היסוד נשוא מכתב האשראי). החברה הזרה לא הגישה כתב הגנה או תשובה כלשהי במסגרת ההליך בבית המשפט קמא. מידלנד הגישה בקשה לצו הגבלת שימוש מסוג

Mareva ולמינוי כונס נכסים זמני על כספי החברה הזרה המצויים בידי בנק דיסקונט מכוח מכתב האשראי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה במעמד צד אחד ולאחר שהתקיימו דיונים במעמד הבנק, החליט ביום 8.3.2019, להותיר את הצו הזמני על כנו, תוך שקבע כי הכספים המצויים בידי בנק דיסקונט הם למעשי כספי החברה הזרה ולכן אין מניעה להטיל עליהם צו תפיסה או עיקול (להלן: ההחלטה ).

3.

ביום 8.4.2019 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין בהיעדר הגנה לטובת מידלנד ולפיו חייב את החברה הזרה בסך של 3,064,160 ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית) וכן בהוצאות משפט. כמו כן, מינה בית המשפט המחוזי את המשיב 1, עו"ד מארק רוזן, כונס נכסים המוסמך לנקוט צעדים לגביית הכספים המגיעים למידלנד מכוח פסק הדין, ובכלל זאת אלה המיועדים לחברה הזרה בהתאם למכתב האשראי (להלן:

פסק הדין ).

4.

בנק דיסקונט הגיש ערעור על ההחלטה ועל פסק הדין, כאשר הטענה המרכזית היא שהכספים שעליהם הוטל צו התפיסה הם כספי הבנק הטורקי ולא כספי החברה הזרה ולכן ההחלטה ופסק הדין של בית המשפט המחוזי שגויים. איגוד הבנקים הגיש בקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט" (להלן: בקשת ההצטרפות ).

הבקשות שלפניי והתגובות

5.

המשיבים 2-1 (מידלנד וכונס הנכסים) הגישו שתי בקשות: (א) בקשה להוצאת מוצגים 14-9, 20-16 מתיק המוצגים של הבנק וכן מחיקת כל הסעיפים המתייחסים למוצגים אלה, שכן לפי הנטען מדובר במוצגים מאוחרים למועד מתן ההחלטה ופסק הדין; (ב) בקשה להוצאת נספח 3 לבקשת ההצטרפות וכן מחיקת הסעיפים המתייחסים אליו. תגובת הבנק , בתמצית, היא כי פסק הדין לא הביא לקיצם את ההליכים בפני בית המשפט קמא וכי רוב המוצגים שהוצאתם התבקשה הם כתבי טענות והחלטות שהוגשו וניתנו לאחר ההחלטה ופסק הדין אולם הם כן הוצגו בפני בית המשפט קמא והם חלק מההליך המתמשך בפניו. איגוד הבנקים טוען כי נספח 3 לבקשת ההצטרפות –

Uniform

Customs and Practice for Documentary Credits

– הוא בגדר "ידיעה שיפוטית" וממילא גם המשיבים 2-1 בעצמם הסתמכו עליהם בסיכומיהם.

דיון והכרעה

(א) הבקשה להוצאת מוצגים מתיק המוצגים של הבנק ולמחיקת סעיפים מסיכומיו

6.

תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר

הדין האזרחי ) קובעת כי בתיק המוצגים המוגש בהליך הערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". תקנה 457(א) לתקנות אלה מוסיפה וקובעת כי "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה, לפני בית המשפט שלערעור" זולת אם בית המשפט התיר הבאתן בהתאם לאמור באותה תקנה. על בסיס הוראות אלו נקבע כי בכל הנוגע להוכחת עניין שבעובדה רשאי בעל דין לצרף לתיק המוצגים רק מסמכים שהתקבלו כראיה כדין בערכאה הדיונית או שניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה הגשתם כראיה (וזאת בשונה ממסמכים המובאים על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית אשר הכלל האמור לא חל לגביהם). עוד יוזכר כי לפי הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים" (ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר (13.12.2010); ע"א 4958/12 רגן נ' שפירו (28.10.2013); עע"מ 3610/17

בורנשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה

(1.1.2019) ) .

7.

מוצגים 14-9, 19-17 : מדובר בכתבי בי-דין שהוגשו לבית המשפט המחוזי לאחר מתן ההחלטה ופסק הדין, במסגרת בקשה של הבנק למתן הוראות (מוצגים 13-9), החלטה של בית המשפט המחוזי מיום 9.9.2019 (מוצג 14) וכן דרישות ששלח כונס הנכסים לבנק לתשלום כספי האשראי הדוקומנטרי, שצורפו כנספחים לבקשה למתן הוראות (מוצגים 19-17). כלל הוא, כי אין לצרף לתיק המוצגים כתבי בי-דין שהוגשו לבית המשפט קמא לאחר מתן פסק הדין ואשר לא עמדו בפניו טרם הינתנו (ע"א 7201/13 תביג-ישראל גרובר בע"מ נ' טויטופלסט בע"מ

(15.2.2015)). גם מוצג 14, שעניינו החלטה מאוחרת לפסק הדין, היא חלק מהמארג העובדתי שאירע לאחר פסק הדין ולכן היא בגדר ראיה שהיה צורך לבקש את צירופה (השוו: ע"א 6982/19 טהה נ' חברת מחמוד ודיע סרסור ואחיו בע"מ

(11.11.2020)) . העובדה שבבית המשפט קמא התקיימו הליכים נוספים לאחר מתן פסק הדין אין בה כדי להכשיר את צירוף כתבי הטענות לתיק המוצגים, ללא קבלת היתר לכך. על כן יש להורות על הוצאתם מתיק המוצגים ומחיקת כל התייחסות אליהם מסיכומי המערער.

8.

מוצגים 16 ו-20 : ביחס למוצגים אלה, גם הבנק אינו טוען כי הם היו בפני בית המשפט קמא, אולם לשיטתו הם חלק מאותו הליך מתמשך, הם נוגעים "ללב לבו של הסעד הזמני" ובעלי חשיבות לצורך הצגת התמונה המלאה בפני ערכאת הערעור. כאמור, בעל דין אינו רשאי לצרף לתיק המוצגים בערעור ראיה שלא התקבלה על ידי הערכאה הדיונית ללא קבלת היתר לכך. מקומם של הטעמים שהעלה הבנק הוא במסגרת בקשה להוספת ראיות (ראו למשל: ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ

(2.6.2015)). על כן, גם מוצגים אלה דינם לצאת מתיק המוצגים וכך גם כל התייחסות אליהם בסיכומי הבנק תימחק.

9.

הבקשה מתקבלת אפוא. הבנק יגיש עד ליום 25.11.2020 תיק מוצגים מתוקן, ללא המוצגים 14-9, 20-16 וכן סיכומים מתוקנים, ללא הפנייה והתייחסות למוצגים אלה. עם הגשת הסיכומים ותיק המוצגים המתוקנים, תתייקם המזכירות בתיקי השופטים ותשיב לבנק את הסיכומים ותיק המוצגים המקוריים מטעמו. מכיוון שהמשיבים ציינו כי נמנעו מלהתייחס למוצגים הנ"ל בסיכומיהם, לא ראיתי להורות על הגשת סיכומים מתוקנים מטעמם. הבנק רשאי להגיש בקשה להוספת ראיות בד בבד עם הגשת סיכומיו המתוקנים, והמשיבים יהיו רשאים להשיב לה עד ליום 2.12.2020. הבקשה תידון על ידי המותב אשר ידון בערעור. הבנק יישא בהוצאות המשיבים 2-1 בגין הגשת הבקשה בסך של 500 ש"ח.

(ב) הבקשה להוצאת נספח 3 ולמחיקת סעיפים מבקשת ההצטרפות

10.

נספח 3 עניינו הכללים של לשכת המסחר הבינלאומית החלים על עסקאות אשראי דוקומנטריות. כידוע, החריג לכלל האוסר על צירוף מוצג שלא היה בפני הערכאה הדיונית מתייחס למסמכים שהם בגדר "אסמכתא משפטית", שנועדה להוכיח נורמה משפטית או דין נוהג (ראו למשל: ע"א 3664/16

פרברי נ' אסולין (3.5.2017)). מצאתי כי בנסיבות נספח 3 האמור הוא אכן בגדר "אסמכתא משפטית" אשר נועד להציג את הדין הנוהג ביחס לעסקאות אשראי דוקומנטרי ואיגוד הבנקים היה רשאי לצרפו (לא נעלמה מעיניי גם הטענה כי המשיבים 2-1 עצמם הסתמכו על כללים אלה בסיכומיהם). בנסיבות אלה, הבקשה להוצאת נספח 3 מבקשת ההצטרפות והסעיפים המתייחסים אליו - נדחית. המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות איגוד הבנקים בגין הבקשה בסך של 300 ש"ח.

11.

בשולי הדברים ראיתי לציין כי תיק זה הועבר לטיפולי לאחרונה במסגרת חילופים בלשכת הרשמים, ועם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן ההחלטה ובמועד סמוך לדיון הקבוע. המועדים שנקבעו בסעיף 9 לעיל נועדו למנוע פגיעה במערער על ידי דחייה של מועד הדיון שנקבע זה מכבר.