ע"א 3733/10 עקל עסאם נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

המבקש ניהל עסק לעבודות שיפוצים. העסק נקלע לקשיים וביום 7.9.2008 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש בגין חובות של כ-211 אלף ש"ח כאשר כ-75 אחוז מן הסכום הוא חובות לרשויות המדינה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה להכריז עליו כפושט רגל. המשיב התנגד לבקשה בטענה שהמבקש לא הוכיח את גרסתו להסתבכותו הכלכלית. בית המשפט המחוזי (כב' השופט רניאל) קיבל את עמדת המשיב ובפסק דין מיום 24.3.2010 דחה את הבקשה לפשיטת רגל וביטל את צו הכינוס.

2.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ועמו בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור, לפיו יעמוד בתוקפו צו כינוס הנכסים שניתן ביום 7.9.2008 עד להכרעה בערעור. בבקשה שלוש טענות עיקריות. הראשונה

– במסגרת ערעור שהגישה רעייתו של המבקש על פסק דין שניתן בעניינה, בו נקבע כי אפשרה למבקש לעשות שימוש בחשבונה למרות שהוגבל בחשבונו ולמרות שהיא עצמה היתה אותה עת חסרת יכולת כלכלית, ניתן סעד זמני בערעור (החלטת כב' השופט עמית ב-ע"א 614/10 עקל נ' כונס הנכסים הר שמי (טרם פורסם, 1.3.2010)). השניה – מתן הסעד הזמני יאפשר למבקש לפתוח דף חדש בחייו, כיוון שלעת הזו "מרחפים מעל ראשו הליכי מאסר ועיקול מטלטלין ובנק". השלישית – כי מתגבש בינו לבין רשויות המס הסדר שיש בו כדי להביא "לתועלת ממשית לנושים הרגילים".

3.

המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי סיכויי הערעור נמוכים ובטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת אי-מתן הסעד הזמני המבוקש. אשר לטענה הראשונה , נטען כי העובדה שבקשת רעייתו של המבקש נענתה בחיוב אינה מחייבת את מתן הסעד הזמני גם למבקש, וזאת כיוון שרעיית המבקש הגישה הצעה להסדר נושים אשר אושר על ידי רוב מכריע של נושים ואילו המבקש כלל לא הגיש הצעה שכזו. אשר לטענה השניה , נטען כי המבקש לא פירט בבקשתו עובדות קונקרטיות לתמיכה בטענותיו וכי ככלל מרגע ביטול צו הכינוס נוטה מאזן הנוחות לטובת הנושים. אשר לחששו של המבקש, הרי שאם יעמוד בתשלומים שיושתו עליו בלשכת ההוצאה לפועל, הוא בטוח מפני נושיו. אשר לטענה השלישית , נטען כי המבקש לא צירף לבקשה את הנושים הרלוונטיים כך שיביעו את עמדתם.

4.

דין הבקשה להידחות, מטעמי מאזן הנוחות. לא שוכנעתי כי אי-מתן הסעד הזמני המבוקש בעניינו של המבקש יגרום נזק בלתי הפיך באופן שיקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו (ראו: ע"א 10450/08 יוסף נ' לוי , פסקה 5 והאסמכתאות שם (לא פורסם, 4.10.2009)). המבקש לא פירט בבקשתו עובדות קונקרטיות בעניין קיומו של נזק בלתי הפיך והסתפק באמירה כללית בלבד בדבר הליכים המרחפים מעל ראשו. בנסיבות אלה אין הצדקה לסטות מן הכלל לפיו אין בהליכים בהוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך טרם ההכרעה בערעור, שהרי בפני המבקש פתוחה הדרך לבקש כי תקוים בפני ראש ההוצאה לפועל חקירה אשר על פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו (לכלל ראו: ע"א

5321/03 אדרי נ' כונס נכסים רשמי , פסקה 4 (לא פורסם, 8.7.2003); ע"א 5104/07 א בנעים נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 12.7.2007); לחריגים ראו: ע"א 2212/07 פריצקר נ' חיון , פסקה 9 (לא פורסם, 28.6.2007)). כפי שציין המשיב, הנסיבות שהצדיקו את מתן הסעד הזמני בערעור בעניין רעייתו של המבקש אינן מתקיימות בענייננו, ולפיכך אין המבקש יכול להסתמך על החלטת כב' השופט עמית בדרך של "היקש". גם אין ליתן סעד זמני בערעור על סמך השערות בדבר מגעים שיאפשרו, אם יאפשרו, הסדר נושים.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.