ע"א 6972/13 ויטלי סושינסקי נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) שבמסגרתו בוטל צו כינוס ונדחתה בקשה להכרזה על פשיטת רגל.

1.

בחודש אוגוסט 2011 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש להכריז עליו כעל פושט רגל. לבקשתו, ניתן ביום 10.11.2011 צו כינוס לנכסיו והושת עליו תשלום חודשי בשיעור של 1,000 ש"ח. עוד נקבע כי עליו להגיש לכונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (להלן: ה כנ"ר ) דו"ח הכנסות והוצאות אחת לחודשיים במועדים שיקבעו על ידי הכנ"ר. ביום 6.10.2013 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' קראי-גירון ) על ביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של המבקש ובתוך כך על ביטול צו הכינוס, לאחר שנמצא כי הוא לא הגיש את הדוחות במועדים שנקבעו, צבר פיגורים וכן יצר חובות במהלך ההליך ונמנע מלשלם מזונות.

2.

המבקש מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוען כי היה מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות ולא להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל. בצד הערעור, הוגשה בקשה להותיר את צו הכינוס על כנו עד להכרעה בערעור. המבקש סבור כי סיכויי ערעורו טובים, שכן בית המשפט קמא לא נתן את המשקל הראוי למכלול הנסיבות. בין היתר, נעדרה התייחסות לחוות דעתו של המנהל המיוחד שמצא כי חובותיו של המבקש לא נבעו מחוסר תום לב, ולכך שהוא עובד במשרה מלאה בעבודה פיזית קשה. בנוסף, נטען כי המבקש הגיש את כלל הדו"חות החודשיים, וחלקם בלבד הוגשו באיחור. עוד מלין המבקש על סירובו של בית המשפט קמא לקצוב את המזונות ולהקטין את התשלום החודשי בצורה שתאפשר לו לעמוד בחובותיו. כמו כן טוען המבקש כי בפסיקות קודמות נקבע כי אין לראות בהכרח בחוב מזונות כחוב המונע אפשרות להכרזה על פשיטת רגל. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, טוען המבקש כי חידוש הליכי ההוצאה לפועל – ובעיקר הליכים במסגרת תיק המזונות – יקשו עליו מאוד בניהול ההליכים המשפטיים ובהמשך עבודתו והשתכרותו. לעומת זאת, הותרת צו הכינוס על כנו לא תפגע לטענתו במשיבים ואף תועיל להם שכן הם ימשיכו לקבל מהמבקש דו"חות בדבר מצבו הכלכלי ותשלום חודשי קבוע.

3.

מנגד סבור הכנ"ר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים מכיוון שהליכי הוצאה לפועל אינם נחשבים למהלך שגורם לנזק בלתי הפיך. עוד נטען כי אין סיבה לכך שחידוש ההליכים בהוצאה לפועל יפגעו ביכולתו של המבקש להמשיך בעבודתו או להוכיח את תום ליבו עד לשלב הערעור. כמו כן טוען הכנ"ר כי סיכויי הערעור נמוכים שכן קביעת בית המשפט קמא שלפיה המבקש התנהל בחוסר תום לב נסמכה על הכרעות עובדתיות בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. הכנ"ר ציין כי סכום ההפקדה שדרש בית המשפט כתנאי להגשת בקשה נוספת בתיק או בקשה חדשה בעניין מגלם את חוב הפיגורים שצבר המבקש במסגרת ההליך, אך הוסיף שיתייחס לסוגיה זו בהרחבה במסגרת סיכומי הטענות בהליך העיקרי. משיב 2 סבור אף הוא כי דין הבקשה להידחות מאחר שסיכויי הערעור קלושים נוכח ההתנהלות חסרת תום הלב של המבקש ומכיוון שצו הכינוס כבר בוטל.

4.

לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע בערעור, בוחן בית המשפט שני שיקולים: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור (ראו: ע"א 1423/09 גוזין נ' כונס הנכסים הרשמי (31.3.2009)). מבלי לקבוע מסמרות בסיכויי הערעור, לא מצאתי כי טענות המבקש מצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין. בהיבט מאזן הנוחות, לא מצאתי כי המבקש הרים את הנטל להראות כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין (השוו: ע"א 10450/08 יוסף נ' לוי , פסקה 5 והאסמכתאות שם (4.10.2009)). כפי שנקבע לא אחת, אין בהליכי הוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך לפני ההכרעה בערעור, שכן בפני המבקש פתוחה הדרך לבקש לקיים חקירה לפני ראש ההוצאה לפועל אשר על-פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו. עוד יכול המבקש לפעול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגדו כדי לעכב הליך זה או אחר, לאחד את תיקיו ולהכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים (ראו למשל: ע"א 3733/10 עסאם נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 והאסמכתאות שם (9.6.2010)).

בצד האמור, ומבלי לקבוע מסמרות, אציין כי התניית ההגשה של כל בקשה בתיק או בקשה חדשה באותו העניין בהפקדת סכום כספי בקופת בית המשפט מעלה שאלה הראויה לדיון. עם זאת, שאלה זו אינה משליכה על הבקשה דנן שאינה מכוונת להוראה זו, כי אם להותרת צו הכינוס על כנו.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.