ע"א 375/19 בנימין ברון נ. יורם לוינסון

1.

המבקשים (להלן: ברון ) והמשיבים 1–3 (להלן: לוינסון ) הם בעלים בחלקים שווים של המשיבה 4 (להלן: החברה ). בין ברון ללוינסון התגלעו מחלוקות והם פנו להליך גישור. בסופו הם חתמו על הסדר גישור, וכחלק ממנו – על הסכם למכר המניות של לוינסון לברון. לפי הסכם המכר, החברה תחלק דיווידנד בשווי 200,000,000 ש"ח; בעקבות זאת יפרע לוינסון את חובו לחברה; ברון ישלם ללוינסון 65,000,000 ש"ח תמורת המניות של לוינסון בחברה. ההסכם לא מומש. לוינסון ביקש לאכוף את הסדר הגישור ואת הסכם המכר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי ) קיבל ביום 10.12.2018 את הבקשה. נקבע שאין מניעה משפטית או כלכלית לאכוף את הסכם המכר. בית המשפט מינה את אחד מבאי הכוח של לוינסון לכונס נכסים שיוציא לפועל את הסכם המכר ויאכוף אותו. בית המשפט עיכב את מינוי כונס הנכסים עד ליום 31.1.2019.

2.

ברון ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ועל החלטות ביניים בהליך. לצד הערעור הוא הגיש את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין. לגישתו, יש לו טענות טובות בערעור, בין היתר בעניין קשיים משפטיים וכלכליים בהסכם המכר ובאכיפתו. ברון מוסיף כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו משום שעלולים להיגרם לו נזקים לא הפיכים בשל העברת המניות, מפאת חלוקת הדיווידנד ומחמת תשלום הסכום הגבוה ללוינסון. לוינסון מצידו סבור שסיכויי הערעור נמוכים מאוד. לטענתו, ברון לא הוכיח שאכיפת פסק הדין תגרום לו לנזק שאינו בר פיצוי בתשלום כספי. החברה לא הגישה תשובה לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובנספחיהן הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. כידוע, בבקשה לעיכוב ביצוע יש לשקול שני שיקולים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים. שיקולים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" (ראו למשל ע"א 5178/17 פלד נ' פאל , פסקה 6 (18.7.2017)). אף בלי להידרש לסיכויי הערעור בענייננו, לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. ברון לא טען לנזק מסוים שעלול להיגרם לו, והוא לא הביא ראיות לנזק כזה. הטענות שלו בדבר נזק שחלוקת הדיווידנד עלולה לגרום, עניינן נזק שעלול להיגרם לחברה – והחברה לא טענה דבר בנדון. אף אם יש להתחשב בנזק נטען זה, חזקה על כונס הנכסים שיפעל לחלוקה ישימה מבחינה כלכלית. העברת מניות אינה זהה לסעד שמהותו תשלום כספי סתם, ואפשר שיתלוו לה קשיים בהחזרת המצב לקדמותו (ע"א 1282/15 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ , פסקה 6 (24.3.2015)). אולם היא אינה מטה בהכרח את מאזן הנוחות לטובת ברון (ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' גיצלטר , פסקה 15 (25.3.2014)). ברון יקבל לידיו את המניות, ועל כן אין חשש שייגרם לו נזק מניהול החברה לרעתו או מהעברת מניות על ידי לוינסון לצד שלישי. ברון טען בלשון כללית שלהעברת המניות עלולות להיות תוצאות בהיבטי מס. אף אם כך הוא, מדובר בנזק שאפשר לתקן בפיצוי כספי. לבסוף, סכומי הכסף שמדובר בהם כאן אכן גבוהים, אולם יש להתחשב גם בהיקף העסקים שהצדדים מנהלים. על רקע זה, ברון לא הוכיח שלוינסון לא יוכל להשיב את הסכומים הנדרשים.

הבקשה נדחית אפוא. פסק הדין של בית המשפט המחוזי נושא 24 עמודים. בבקשה לעיכוב ביצוע 42 עמודים (לשם השוואה: בהודעת הערעור 36 עמודים) ונספחים באורך 349 עמודים. בתשובה 43 עמודים ונספחים באורך 391 עמודים. בשל ההארכה שלא לצורך יישא כל צד בהוצאותיו.