ע"א 4316/20 אופיר לב נ. יוסי אלקובי

המזכירה הראשית של בית משפט זה קבעה כי על המערער להפקיד בהליך שבכותרת עירבון בסך של 35,000 ש"ח. בבקשה דנן עותר המערער להפחתת סכום העירבון האמור. המשיב מתנגד לבקשה.

בשים לב לאמור בטענות הצדדים אבקש להבהיר תחילה כי בערכאת הערעור קיימים שני "מסלולים" שונים ומובחנים להפחתת גובה העירבון: האחד , פטור (מלא או חלקי) מהפקדת עירבון; והשני , בחינה מחדש ("מעין ערר") של סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית (תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ); וראו ע"א 5065/17 פלוני נ' פלוני

(6.7.2017)). במסגרת המסלול הדיוני הראשון נדרש יוזם ההליך להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד , הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני , סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל

(21.7.2014)). לעומת זאת, במסגרת בקשה לבחינה מחדש של סכום העירבון (בהתאם למסלול השני) נדרש יוזם ההליך לשכנע כי גובה העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית גבוה מן הראוי בנסיבות העניין, וזאת בהתחשב במכלול מאפייניו של ההליך (ראו, רע"א 1329/15 שפירא נ' מדינת ישראל , פיסקה 1 (30.3.2015)). הבקשה שלפניי הוגשה בבירור מכוח תקנה 430 לתקנות סדר הדין, כלומר בהתאם למסלול הדיוני השני (דהיינו בחינה מחדש של סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית), ומטעם זה, כך נראה, לא התייחס המערער למצבו הכלכלי וליכולתו לשאת בסכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית, אלא למכלול מאפייניו של ההליך המצדיקים לשיטתו הפחתה בשיעור העירבון.

עיינתי אפוא מחדש בגובה העירבון אשר נקבע על ידי המזכירה הראשית בהליך זה ונתתי דעתי לטענות הצדדים וסבורני כי נסיבות העניין – ובהן מהות ההליך והעובדה שלא נפסקו הוצאות על ידי הערכאה הדיונית – מובילות לכלל מסקנה לפיה גובה העירבון הראוי אכן נמוך במידת מה מזה אשר נקבע. בשים לב גם לסכומי העירבון הנוהגים בבית משפט זה בהליכים דומים, ולכך שקיים בהליך משיב אחד בלבד – יופחת העירבון לכדי סכום של 20,000 ש"ח.

יובהר כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה באשר לסיכויי ההליך ובנוגע לטענות הצדדים לגוף הסכסוך עצמו.

עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 9.8.2020, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה כמקובל.