החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4316/20 אופיר לב נ. יוסי אלקובי

ניתן ביום
הרכב
דר להב

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דיןבקשה לעיון בתיק ערעור מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה של מי שנתבע על ידי המערער בתביעה לפי חוק הספאם לעיין בתיק ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית. נקבע כי זכות העיון נגזרת מפומביות הדיון ואינה מוחלטת, וכי הנטל לשכנע בהצדקה לחסימתה מוטל על המתנגד. בנסיבות אלה לא נמצא טעם כבד משקל למנוע את העיון, וההתדיינות עם המערער נחשבה טעם לגיטימי.

העובדות

המערער, עורך דין, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) בטענה להפרת סעיף 30א, והבקשה נדחתה על הסף בבית המשפט המחוזי בחוסר תום לב. מבקש העיון נתבע על ידי המערער בתובענה אחרת לפי אותו חוק וביקש לעיין בתיק כדי להקים אתר לכתבי הטענות. המערער התנגד לבקשה וטען כי היא נועדה להטריד ולסחוט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר לאדם שאינו בעל דין לעיין בתיק ערעור על פסק דין שדחה על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל חוסר תום לב?
  2. 2.האם התדיינות משפטית עם אחד מבעלי הדין מהווה טעם לגיטימי לעיון בתיק?

הלכות

  1. 1

    זכות העיון בתיקי בית המשפט של מי שאינו בעל דין נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, אך אינה מוחלטת ועשויה להיות מוגבלת לאור אינטרסים אחרים.

    ״נקודת המוצא היא שישנה לכל אדם זכות עיון כנגזרת מעיקרון פומביות הדיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התדיינות משפטית עם אחד מבעלי הדין יכולה להיחשב טעם לגיטימי לעיון בתיק.

    ״כבר נפסק, לא אחת, כי גם התדיינות משפטית עם אחד מבעלי הדין יכולה להיחשב טעם לגיטימי לעיון בתיק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון בתיק
  • תקנה 4
  • פומביות הדיון
  • תובענה ייצוגית
  • חוק הספאם
  • תום לב
  • טעם לגיטימי
  • הגבלת היקף העיון
  • פרטיות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

4316/20 -

ה'

לפני:

כבוד הרשמת דר להב

מבקש העיון:

המערער:

אסף גיל

אופיר לב

נ ג ד

המשיב:

יוסי אלקובי

בקשה לעיון בתיק בית

המשפט; תשובת המערער

החלטה

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.3.2020 (ת"צ 39317-02-17) שבמסגרתו נדחתה על הסף בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המערער, עורך דין במקצועו, בגין טענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם ). בית המשפט המחוזי ציין כי המערער הגיש עשרות תביעות מכוח חוק הספאם ואף שלח כמאה מכתבי דרישה ליעדים שונים. על רקע דברים אלה, ומנימוקים נוספים שפורטו בפסק הדין, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בחוסר תום לב וכי המערער פועל מתוך מניעים שהם זרים לתכליות של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קרי, מתוך שאיפה לקבלת סכומי פיצוי ניכרים ולא לשם הגשמת האינטרס הציבורי.

2.

הבקשה שלפניי היא בקשה לעיון בתיק הערעור, מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). מר אסף גיל (להלן: מבקש העיון ), אף הוא נתבע בתובענה אחרת, תלויה ועומדת, שהגיש המערער לפי חוק הספאם (ת"א 39891-03-20). מבקש העיון טוען כי העיון נחוץ לו לצורך "הצלבת המידע המצוי בתיק הנוכחי לבין הליכים אחרים המתנהלים בין [המערער] לאחרים, כאשר המידע המצוי כאן עשוי להשפיע ולשפוך אור על התנהלותו של [המערער] גם בהליכים האחרים". בבקשה מפרט מבקש העיון באריכות כי לטענתו המערער הקים "בית חרושת" לניהול תביעות שנועדו להעשירו תוך פגיעה ב"קורבנות" תביעותיו. מטרתו של מבקש העיון היא "למגר" את התופעה ולשם כך הוא מעוניין לעיין בכתבי הטענות, מתוך שאיפה להקים אתר אינטרנטי ייעודי שיכיל את כל כתבי הטענות שהוגשו במאות התביעות שהגיש וניהל המערער במטרה לסייע לנתבעים בהליכים השונים.

3.

המשיב לא השיב לבקשה והמערער מתנגד לה. לטענת המערער, מדובר בבקשה שמטרתה להטריד ולסחוט ואין מדובר בבקשת עיון "קלאסית". לטענת המערער, מבקש העיון הגיש מאות בקשות עיון בתיקים שונים של המערער, לרבות כאלה שאינם קשורים לתביעה נגדו. יוער, כי המערער צירף התכתבות עם מבקש העיון שבה ציין המערער: "תגיש בקשה של 2 שורות מוסכמת מראש על ידי לעיין בכל תביעת ספאם שהגשתי", אולם מבקש העיון התעקש להגיש בקשה נפרדת בכל תיק, שלה יידרש המערער להשיב. לטענת המערער, הוא הגיש נגד מבקש העיון תלונה במשטרה בגין סחיטה.

4.

זכות העיון בתיקי בית המשפט של מי שאינו בעל דין מוסדרת בתקנה 4 לתקנות העיון, אשר מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת הבקשה: ראשית, יש לבחון אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; שנית, נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה, נקודת המוצא היא שישנה לכל אדם זכות עיון כנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת, ולעתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים אחרים כגון הזכות לפרטיות, הגנה על סודות מסחריים ועוד. הנטל לשכנע כי העיון אינו מוצדק מוטל על המתנגד לעיון. שלישית, בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (5.4.2012); ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) נ' ממונה מע"מ גוש דן (27.7.2008)).

5.

בענייננו, ניתן לצלוח את השלב הראשון של הבחינה ללא קושי, שכן אין טענה כי העיון אסור לפי דין. השלב השני של הבחינה, קרי, האם העיון מוצדק, הוא שעומד במרכז הדיון. כאמור, מבקש העיון הוא מי שנתבע על ידי המערער בתיק אחר, שאף עניינו תביעה לפי חוק הספאם. כבר נפסק, לא אחת, כי גם התדיינות משפטית עם אחד מבעלי הדין יכולה להיחשב טעם לגיטימי לעיון בתיק (ראו למשל: ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010); רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2013); בג"ץ 1405/14 כהן נ' המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (3.6.2015)). המערער לא עמד בנטל לשכנע כי קיים טעם כבד משקל המונע את העיון בתיק, המתנהל בדלתיים פתוחות, שכן לא הראה כי יהיה בעיון כדי לפגוע בפרטיותו, בסודות מסחריים שלו, או באינטרס מוגן אחר. והלא המערער עצמו צירף תכתובת המעידה על הסכמתו לעצם העיון בכל התיקים שבהם הגיש תביעות לפי חוק הספאם. יצוין, כי אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי ביחס למטרתו המוצהרת של מבקש העיון להקים אתר אינטרנט המכיל את כל כתבי הטענות של המערער.

אשר לשלב השלישי של הבחינה, שעניינו הגבלת היקף העיון או התנאתו בתנאים; במסגרת תיק זה לא ראיתי מקום להגביל את היקף העיון. עם זאת, בהחלט ייתכן – מבלי לקבוע מסמרות בדבר – שיהיה מקום להטיל מגבלות מסוימות על היקף העיון, במידה ואכן מבקש העיון הגיש עשרות או מאות בקשות לעיון בתיקי בית משפט שבהם מעורב המערער. מכל מקום, שאלה זו אינה ניצבת לפניי שכן מדובר בשלב זה בעיון בתיק אחד בלבד בבית משפט זה.

6.

הבקשה מתקבלת, אפוא. העיון ייערך במזכירות בית המשפט בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.

ניתנה

היום, ט' בכסלו התשפ"א (25.11.2020).

דר להב

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ע"א 7726/17מיי סייז אינק MY SIZE INC נ. אמיר ולדמןהחלטה
  • ע"א 6782/20יאיר שרון נ. מדינת ישראל - רשות המיסיםהחלטה
  • רע"א 1226/17יונתן בן-עמי נ. האוניברסיטה הפתוחה -הלשכה המשפטיתהחלטה
  • רע"א 6692/20אליאב סורני נ. עיריית באר שבעהחלטה

הלכות

  1. 1זכות העיון בתיקי בית המשפט של מי שאינו בעל דין נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, אך אינה מוחלטת ועשויה להיות מוגבלת לאור אינטרסים אחרים.
  2. 2התדיינות משפטית עם אחד מבעלי הדין יכולה להיחשב טעם לגיטימי לעיון בתיק.