ע"א 4537/16 מאיר ורדי נ. יורשי המנוחים רינה ומשה בועז ז"ל

1.

לפניי בקשה לסעד זמני במסגרת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' שוורץ ) בת"א 53119-10-14 מיום 4.4.2016, במסגרתה הוחלט על דחייה על הסף של תובענה אותה הגיש המבקש לביטול חוזה מכר, מחמת מעשה בית דין.

2.

בין המבקש לבין רינה ומשה בועז ז"ל (להלן: המנוחים ) נכרת ביום 11.7.2011 הסכם, בו התחייב המבקש למכור למנוחים דירת מגורים בבניין שבעיר נתניה (להלן בהתאמה: הדירה ו- ההסכם ). לאחר שהדירה לא נמסרה להם במועד שנקבע, הגישו המנוחים תביעה למסירת החזקה בדירה לבית משפט השלום בנתניה במסגרת ת"א 28712-07-12. ביום 6.7.2015, בית משפט השלום (השופטת ח' קיציס )

קיבל את התביעה, לאחר שקבע כי הסכמת הצדדים הייתה שהחזקה בדירה תימסר רק לאחר שיתקבל עבורה "טופס 4", וכי המבקש הפר את ההסכם בכך לא מסר את הדירה במועד בו התחייב. על כן, בית משפט השלום חייב את המבקש למסור למנוחים את החזקה בדירה וכן לשלם להם סכום פיצויים (להלן: פסק הדין ). המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי במסגרת ע"א 36000-10-15, וערעורו עודנו תלוי ועומד.

3.

במקביל, ובטרם ניתן פסק הדין, הגיש המבקש את התביעה מושא ההליך העיקרי לבית המשפט המחוזי, ובה עתר לסעד הצהרתי לפיו המנוחים היו אלה שהפרו את ההסכם וכי בשל כך ההסכם מבוטל. בעקבות מתן פסק הדין, הגישו יורשי המנוחים, אשר נכנסו לנעליהם, בקשה לדחיית התובענה על הסף. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, תוך שקבע כי בית משפט השלום דן במחלוקות בין הצדדים באופן ממצה והכריע בהן תוך קביעת ממצאים עובדתיים ביחס להסכם – ועל כן, מצא כי נוצר במקרה הנדון השתק פלוגתא המצדיק את דחיית תביעתו של המבקש על סף (להלן: ההחלטה ) . על ההחלטה הוגש הערעור מושא ההליך העיקרי.

4.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 21.4.2016, נפתח על ידי המשיבה 3 תיק הוצאה לפועל שמספרו 518849-04-16, לשם מימוש חיובו של המבקש למסור את החזקה בדירה אל יורשי המנוחים (להלן: תיק ההוצאה לפועל ). בבקשה לסעד זמני שלפניי, המבקש עותר כי יוצא צו מניעה זמני, אשר יורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל, עד להכרעה בערעור.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף, מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. הבקשה שלפניי נוגעת לתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בעקבות פסק דינו של בית משפט השלום, ולשם מימוש הסעד של מסירת החזקה בדירה מידי המבקש אל יורשי המנוחים. כאמור לעיל, ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, הערעור מושא ההליך העיקרי אינו נוגע במישרין לתיק ההוצאה לפועל, אלא לדחייה על הסף של תביעה נפרדת של המבקש. בנסיבות אלה, סבורני כי הערכאה המתאימה לדיון בבקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל היא בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעורו על פסק הדין. ואכן, עיון במערכת "נט המשפט" מגלה כי בד בבד עם הגשת הבקשה שלפניי, הגיש המבקש ביום 6.6.2016 בקשה דומה במהותה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי, במסגרת ע"א 36000-10-15 . משכך, נחה דעתי כי טענותיו של המבקש יישמעו בערכאה המתאימה לכך, ועל כן, דין הבקשה שלפניי להידחות.

6.

סוף דבר, הבקשה נדחית.