ע"א 4802/11 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופט י' שקד , להלן: בית המשפט ), מיום 6.6.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בתמ"ש 3342-10-10, ובקשה לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעור.

1.

המשיב תבע את המערערת, שהיא כלתו לשעבר, בבית המשפט לענייני משפחה. במהלך ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 24.5.2011, הודיעה המערערת כי היא מבקשת שבית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינה. בית המשפט הורה למערערת להגיש בקשה בכתב וכך עשתה. בבקשתה טענה המערערת כי במהלך שלושת הדיונים שהתקיימו בתביעה חשה כי רוב החלטותיו והערותיו של בית המשפט הינן חד-צדדיות, לרעתה. המערערת הוסיפה כי בהתחשב בהתנהלות ישיבת ההוכחות מיום 24.5.2011, אופן חקירת העדים ודברי בית המשפט לפרוטוקול ושלא לפרוטוקול, לרבות אמירותיו בנוגע לאופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי והבאת דוגמא מדיון אחר, ובנוסף, הגישה שנקט כלפי באת-כוחה: לא איפשר לה למצות את חקירתה ואיים בחיובה בהוצאות, כולל הוצאות אישיות, קם החשש כי בית המשפט כבר פסק בעניינה, תוך העדפת גישת המשיב. לפיכך ביקשה, כאמור, לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות תוך הבעת מורת רוח מאופן ניסוח טענות המערערת ומהלשון הבוטה בה נקטה. בית המשפט דחה מכל וכל את טענות המערערת לפיהן עשה יד אחת עם בא-כח המשיב לרעתה, ואיפשר לו "לסדר את תשובת העד על מנת שתתאים לגרסת התובע". בתשובה לטענת המערערת לפיה בית המשפט מעדיף את המשיב על פניה ואף מתקן את הפרוטוקול על-מנת להתאימו לטובת המשיב, הפנה בית המשפט לשני אירועים שקרו במהלך ישיבת ההוכחות מיום 24.5.2011 בהם פסק נגד המשיב. בית המשפט קבע כי טענותיה של המערערת הן הבל מוחלט, החושפות זילות קיצונית כלפיו, אשר אינה חדשה לו בתביעה זו. בית המשפט הוסיף כי אכן במהלך הדיון התפתחה שיחה שלא לפרוטוקול בה ביקשה באת-כח המערערת לאפשר הסדר מסוים לטובת המערערת. בית המשפט ניסה להביא את בעלי הדין למתווה שייתר את המשך ההליכים, וקבע כי אין למצוא בכך פסול. בית המשפט הוסיף כי

המערערת עצמה פנתה לבית המשפט וביקשה שיסייע לבעלי הדין בקידום הפשרה המוצעת. בהתחשב בעובדה שלא שמע עדיין את המערערת או את עדיה, קבע בית המשפט כי דעתו לא ננעלה. עוד הוסיף בית המשפט כי בתביעה התקיימו ארבעה דיונים ונשמעו עדים, כך שפסילתו תגרום בוודאות לעינוי דין ולהימשכות ההליך שלא לצורך. משלא הועלה כל טעם מבורר לפסילתו, דחה בעת המשפט את הבקשה. בהתחשב בנוסח הבקשה ובהאשמות חסרות השחר שבה, השית בית המשפט הוצאות על המערערת וכן הוצאות לטובת המדינה.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.

המערערת טוענת כי היא נענשת בכל פעם מחדש בהשתת הוצאות גבוהות ביותר עליה בשל הבקשות שהיא מגישה, וזאת לעומת התנהלותו הרשלנית של המשיב אשר מגובה על-ידי בית המשפט. המערערת טוענת עוד כי כבר בתחילת ההליך התייחס בית המשפט בזלזול גמור לתביעה ואמר שלא לפרוטוקול כי "תיק כזה אני מסיים בדקה וחצי". לטענת המערערת הדברים שאמר בית המשפט בישיבת ההוכחות מיום 24.5.20011, לפרוטוקול ושלא לפרוטוקול, מעידים כי בית המשפט נוקט איפה ואיפה בבעלי הדין, ובנוסף, דבריו לוו בהשתת הוצאות גבוהות ובאיומים חוזרים ונשנים על המערערת בלבד, כך שקם חשש ממשי למשוא פנים נגדה.. המערערת מוסיפה כי זכותה החוקתית לקבל את יומה בבית המשפט נפגמת על-ידי איום ומימוש האיום להשתת הוצאות גבוהות במיוחד עליה בשל כל בקשה שהיא מבקשת. זאת במיוחד, כאשר בית המשפט פסק גם הוצאות למשיב וגם לקופת המדינה. המערערת מלינה גם על אופן התערבות בא-כח המשיב בחקירת העד על-ידה, וטוענת כי בית המשפט איפשר לשנות את עדות העד בהתאם ואף נתן לכך גושפנקא כעולה מפרוטוקול הדיון. המערערת מציינת כי הגישה את בקשת הפסלות לאחר שהחשש למשוא פנים הפך, לדעתה, ממשי. לטענתה, החלפת המותב בשלב זה לא יגרום למשיב עינוי דין, כפי שטען. המערערת מבקשת, אפוא, לפסול את בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה ולבטל את חיובה בהוצאות בגין הגשת בקשת הפסלות.

4.

שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי במכלול החומר שצורף, ושוכנעתי כי לא הוכח כל חשש ממשי למשוא פנים אובייקטיבי נגד המערערת באופן המקים עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינה, ולפיכך דין הערעור להידחות. האמירות המיוחסות לבית המשפט, ככל שנאמרו - לפרוטוקול ושלא לפרוטוקול - נאמרו לשם ייעול הדיון במסגרת ניסיונותיו של בית המשפט להציע מתווה שייתר את המשך ההליכים. אין באמירות אלה, ככל שנאמרו, כדי להצביע על גיבושה של דעה קדומה מצד בית המשפט במחלוקת שבין בעלי הדין, בטרם שמיעת המערערת ועדיה (השווה: ע"א 2725/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 6.6.2011). אפילו אצא מהנחה כי בית המשפט אכן אמר את המיוחס לו, הרי שהלכה פסוקה היא כי התבטאות שופט, אפילו אינה מוצלחת, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לפסילת שופט. שופט ייפסל רק כאשר יוכח כי יש בהתבטאותו משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים באופן המייתר את המשך המשפט לפניו (ע"א 8916/10 דוד אלמליח נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 17.1.2011)).

5.

זאת ועוד. כבר נקבע בעבר כי הרגישות והמתח המלווים את המשפט עשויים בנקל ליצור אצל בעל דין את התחושה כי השופט אינו אוהד אותו, או אף מתנכל לו, ומכל מקום אינו צודק. ואולם, בניהול הדיון, אין בית המשפט מתכוון אלא למלא תפקידו לפי הבנתו ומצפונו, וכך התרשמתי כי נעשה גם במקרה דנן (ע"א 9572/10 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 6.3.2011)). לפיכך, אין די בתחושתה הסובייקטיבית של המערערת כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט על יסוד מבחן אובייקטיבי (ע"א 4389/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 7.7.2011)). משכך, ממילא נדחית גם בקשת המערערת לעכב את ההליכים.

6.

אשר להוצאות שנפסקו בבקשת הפסלות, הרי שאין זה עניין לערעור פסלות שנועד לבחון האם קיים חשש ממשי למשוא פנים בהמשך ישיבת השופט בדין (ע"א 2505/00 חברת קוביק בע"מ נ' מיקרוסופט קורפוריישן (לא פורסם, 1.6.2000); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 176 (2006)). לפיכך, אין מקום להתערבותי בחיוב המערערת בתשלום כאמור.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.