ע"א 5106/20 עופר ארביב נ. עו"ד דידי אופיר

1.

לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' טאובר ) בפר"ק 27703-08-19 ובפר"ק 27754-08-19 מיום 7.6.2020, בגדרו נדחו ערעורי המבקשים בע"א 5106/20 ובע"א 5111/20 (להלן: ארביב ו רוזין בהתאמה, וביחד: המבקשים ) על החלטות בעל התפקיד שמוּנה לבדיקת תביעות החוב של חברת אוויאל אגרו בע"מ (המשיבים 1 ו-3; להלן: בעל התפקיד ו החברה בהתאמה), מימים 18.6.2019 ו-19.6.2019, בגדרן נדחו תביעות החוב שהגישו המבקשים נגד החברה.

הרקע לבקשות דומה, תוכנן זהה בחלקו, המשיבים זהים ותגובתם לבקשות שהוגשו אוחדה. על כן, ראיתי לנכון לדון בשתי הבקשות יחד.

העובדות הצריכות לעניין

2.

ביום 24.1.2017 הגישו המבקשים בקשה (פר"ק 55852-01-17) לגיבוש הסדר נושים לשם חלוקת נכסי החברה. בבקשה נטען, כי החברה חבה למבקשים חוב כספי בגין הלוואות שהעמידו לרשותה; וכי עקב חשש להברחת נכסיה על ידי בעלי המניות בה, יש למנות בעל תפקיד מטעם בית המשפט שיפקח על חלוקת הונה בהתאם להוראות הדין.

בדיון מיום 1.3.2017, הסכימו הצדדים על מינוי בעל תפקיד לבדיקת תביעות החוב של החברה. בהחלטתו מתום הדיון קבע בית המשפט כי בהתאם להסכמתם, ניתנת לבעל התפקיד הסמכות לפנות לנושי החברה ולכנס את רכושה לחשבון נאמנות.

במסגרת תפקידו, גבה בעל התפקיד עבור החברה סכום בגובה של כ-2,230,000 ש"ח שהופקדו לחשבון הנאמנות האמור.

המבקשים הגישו שתי תביעות חוב נפרדות: ב תביעת ארביב נטען, כי החברה חייבת לו סכום של 2,414,773 ש"ח; ו תביעת רוזין הוגשה על סך 2,638,840 ש"ח. לתמיכה בטענותיהם הגישו המבקשים מסמכים שונים.

ביום 15.5.2019 שלח בעל התפקיד לבאי-כוח המבקשים דרישה להוספת מסמכים לאימות תביעות החוב, ובין היתר, העתקי ההעברות הנטענות שבוצעו על ידם לחברה, שמהם ניתן ללמוד על זהות המעביר והמקבל; דפי חשבון הקשורים לבנקים שמהם הועברו ההלוואות, ואסמכתא באשר לזהות בעלי החשבון; והעתקי מסמכי ההלוואה שנחתמו בין הצדדים. בעל התפקיד ביקש כי המסמכים האמורים ותביעות החוב יגובו בתצהירי המבקשים.

3.

בהחלטותיו מימים 18.6.2019 ו-19.6.2019, דחה בעל התפקיד את תביעת החוב של רוזין ושל ארביב הן לנוכח התעלמותם מדרישתו להוספת מסמכים לאימות טענותיהם, הן מאחר שתביעות החוב לא היו חתומות ומאושרות כנדרש. לצד זאת, תביעת החוב של נושה החברה – מר אלי שומרוני (להלן: שומרוני ) התקבלה.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורי המבקשים על דחיית תביעות החוב שהגישו, תוך אימוץ עמדת בעל התפקיד שאליה הצטרפו הן שומרוני הן בא-כוח כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר ).

נקבע, כי נטל ההוכחה באשר לקיומו של חוב בהליכי חדלות פירעון מוטל על הנושה, ועליו לספק לבעל התפקיד, לפי דרישתו, מסמכים ונתונים להוכחת קיומו של חוב. המבקשים לא הגישו מסמכים לאימות תביעותיהם חרף דרישת בעל התפקיד, ודי בכך כדי לדחותן.

נוסף על כך נקבע, כי אף המסמכים שצורפו בשלב הערעור אינם מבססים את תביעות החוב של המבקשים. זאת, שכן לא ניתן ללמוד מהם על ידי מי שולמו הכספים, למי הם הועברו, ולאיזו מטרה שימשו; קיימות סתירות רבות בין העולה ממסמכים אלו לבין טענות המבקשים בתביעות החוב שהגישו לבעל התפקיד; והמבקשים אף לא התייצבו להיחקר על תצהיריהם בבית המשפט המחוזי חרף החלטה שניתנה בעניין.

לאור כל האמור, נקבע כי המבקשים לא עמדו בנטל הנדרש להוכחת תביעות החוב שהגישו לבעל התפקיד, ודין הערעורים להידחות.

5.

ערעורי המבקשים על פסק הדין הוגשו לבית משפט זה, ובד בבד הוגשו הבקשות שלפניי.

טענות הצדדים בבקשות

6.

המבקשים הגישו את ערעוריהם בנפרד, אך ליבת טיעוניהם בבקשות לעיכוב ביצוע דומה וחלקים מהבקשות אף זהים.

7.

לשיטתם, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, "שהרי מרגע שיחולקו הכספים הנמצאים באחריותו של בעל התפקיד ברור שלא תהיה דרך להשיב את הגלגל לאחור", כלשונם.

8.

עוד נטען, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים. במסגרת זו פירטו המבקשים את טענותיהם בערעור, שעיקרן, כי קיימים מסמכים רבים המוכיחים את תביעות החוב שלהם כלפי החברה; וכי בניגוד לדחיית תביעותיהם על ידי בעל התפקיד, שהתבססה על כך שלא צורפו להן המסמכים והנתונים שנדרשו על ידו, הרי שבשלב הדיון בבית המשפט המחוזי העלה בעל התפקיד לראשונה "טענות מפתיעות" שלא הובאו לפני כן לידיעת המבקשים, ולא היה ביכולתם להיערך להן בזמן אמת.

9.

מנגד, לטענת בעל התפקיד יש לדחות את הבקשות על הסף, ולוּ בשל היות הסעד הנדרש בגדרן תיאורטי. לטענתו, ביום 22.7.2020 נעתר בית המשפט לבקשת בעל התפקיד, והורה על חלוקת הדיבידנד שהצטבר בקופת הנאמנות לנושה החברה – שומרוני – שתביעתו אושרה, ולתשלום הוצאות ההליך. מאחר שחלוקת הכספים הסתיימה, נטען כי לא נותר סעד שניתן לעכב.

עוד נטען, כי סיכויי הערעור "קלושים ביותר". זאת, בין היתר, מאחר שלהודעת הערעור צורפה ראיה חדשה ללא שנתבקשה לכך רשות; שומרוני לא צורף כצד להודעות הערעור או לבקשות לעיכוב ביצוע, חרף היותו בעל דין בהליכים בבית המשפט המחוזי והנושה היחידי שזכה לדיבידנד מקופת הנאמנות; ולא ניתן מענה לסתירות שעליהן הצביע בית המשפט המחוזי בין טענות המבקשים בתביעות החוב שהגישו ובין טענותיהם בערעור על החלטות בעל התפקיד.

10.

הכנ"ר הצטרף בתגובתו לעמדת בעל התפקיד וביקש לדחות את הבקשות.

לשיטתו, לא ניתן לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, מאחר שחלוקת הדיבידנד מקופת הנאמנות הסתיימה, ומדובר ב"מעשה עשוי" שאין להידרש לו במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע; ומכל מקום, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס כדבעי מבחינה עובדתית ומשפטית, וממילא סיכויי הערעור אינם גבוהים.

11.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1.9.2020 הגיש שומרוני בקשה לצירופו כצד להליך זה בהתאם להוראות תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות ) , ולמחיקת הערעור על הסף מכוח תקנה 421 לתקנות, לנוכח התנהלותם "השיטתית והמכוונת" של המבקשים, שנמנעו מצירופו כצד להליך חרף היותו בעל דין במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, ובתגובות המשיבים ובנספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות.

הלכה ידועה היא כי תוצאת פסק דין ניתנת למימוש מיד עם נתינתו, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור. על המבקש לסטות מברירת מחדל זו, מוטל להוכיח כי סיכויי קבלת הערעור בעניינו גבוהים, וכי ביצוע פסק הדין טרם ההכרעה בערעור עלול להסב לו נזק חמור, עד כדי הטיית מאזן הנוחות באופן מובהק לטובתו.

בפסיקה נקבע, כי תנאים אלו מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך פוחת הנטל המוטל עליו להוכיח כי סיכויי ערעורו טובים, ולהיפך (ע"א 7843/19 גלריית עץ הזית אומנות ויזמות בע"מ נ' מימון , פסקה 6 (18.12.2019); ע"א 6840/18 הרשות הפלסטינית נ' פלונים , פסקה 12 (7.11.2018)).

13.

בנסיבות העניין, ואף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי המבקשים לא הרימו את הנטל הנדרש כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

ראשית , ככלל, בקשה לעיכוב ביצוע תשלום כספי, לא תתקבל אלא במקרים חריגים, שבהם הוכיח המבקש כי קיים סיכון קונקרטי באשר ליכולתו להיפרע מהצד שכנגד במקרה שיתקבל ערעורו (ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון , פסקה 4 (26.11.2009)).

בענייננו, נקבע כי הכספים שבקופת הנאמנות יחולקו לנושה אחד בלבד – שומרוני. ואולם המבקשים לא הוכיחו כי לאחר קבלת הכספים על ידו לא ניתן יהיה לגבותם ממנו; ואף לא צירפו אותו כצד להליך כדי שיוכל להשמיע את גרסתו בעניין. המבקשים לא הראו אפוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ודי בכך כדי לדחות את בקשותיהם.

שנית , לטעמי, השתהות המבקשים בהגשת הבקשות, מצדיקה אף היא את דחייתן. כזכור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 6.7.2020, אולם המבקשים המתינו עד לאישור חלוקת הכספים שבקופת הנאמנות על ידי בית המשפט המחוזי – כחודש וחצי לאחר שניתן פסק הדין – ורק בשלב זה הגישו את בקשותיהם לעיכוב ביצוע פסק הדין. שיהוי זה עשוי ללמד כי המבקשים השלימו עם המצב הקיים, ואינם סבורים כי יגרם להם נזק כבד כתוצאה ממימוש פסק הדין (ע"א 8935/09 ופא טורס בע"מ נ' עו"ד כהן , פסקה 11 (10.11.2009)).

זאת ועוד, כעולה מתגובותיהם של בעל התפקיד והכנ"ר, הגשת הבקשות דנן בשיהוי הביאה לכך כי תוצאת פסק הדין אינה ניתנת עוד לעיכוב. זאת שכן הכספים שבקופת הנאמנות כבר חולקו בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.7.2020, שניתנה עוד בטרם הגשת הבקשות לעיכוב ביצוע. מדובר אפוא ב"מעשה עשוי", אשר הסעד המבוקש לגביו הוא בגדר השבת המצב לקדמותו, ואין לתיתו במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע (וראו ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (בפירוק) , פסקה 5 (17.12.2009)).

14.

אשר על כן, הבקשה נדחית – וזאת אף בלי לקבוע מסמרות בבקשת שומרוני, אשר תידון בנפרד לפני הרשמים.

המבקשים יישאו, כל אחד בנפרד, בהוצאות כל אחד מהמשיבים 1 ו-2 בסך 5,000 ש"ח.