ע"א 5264-23 ע"א 5264-23

בבקשה שבכותרת עותרת קבוצת המשיבים 1 להגדלת סכום הערובה שעל המערערים להפקיד בהליך הנוכחי, מסכום של 35,000 ש"ח לסכום של 70,000 ש"ח. המשיב 2 הצטרף לבקשה. המשיב 3 התנגד לבקשה וכך גם המערערים.

עיינתי בבקשה ובתשובות. כפי שנקבע בפסיקה בעבר, בעת בחינת בקשה להגדלת סכום הערובה נבחנים שיקולים שונים, ובהם, אומדן ההוצאות הצפוי בהליך, מורכבות ההליך או היקפו, מספר המשיבים, וגובה ההוצאות שהוטלו בערכאה קמא (ראו, למשל, ע"א 9042/22 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (2.3.2023) וההפניות שם). בחינת שיקולים אלה במקרה הנוכחי מעלה כי דין הבקשה להידחות. כפי שציינו המשיבים 1, לא נפסקו הוצאות לחובת המערערים בבית המשפט קמא. לא מצאתי לקבל את טענת המשיבים 1 כי עניין זה צריך לפעול לחובת המערערים, גם אם הדבר בוצע לפנים משורת הדין, ולא מצאתי כי יש בכך אינדיקציה לכך שבהליך הנוכחי יוטלו הוצאות מוגדלות. בנוסף, הגם שהמשיבים טענו שיש להתחשב במספר המשיבים לערעור, הלכה למעשה המשיב 3 התנגד לבקשה להגדלת סכום הערובה ואף הודיע על תמיכתו בהודעת הערעור. לבסוף, מרבית טענות הצדדים התייחסו להליך לגופו. מעיון בטענות עולה כי מדובר בטענות ערעוריות במהותן, ולא בטענות מורכבות בהיקף כזה שמצדיק סטייה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לעניין סכומי הערובה.

בנסיבות אלה, לא מצאתי להיעתר לבקשה. הואיל ותשובת המערערים הייתה אכן ארוכה מהקבוע בתקנות, כפי שטענו המשיבים 1, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ההליך יימשך כסדרו.