פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
5388/07 - ב'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יורם גיל
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אביחי דרזנר, הנאמן בפשיטת
הרגל
2. עו"ד ד"ר יואב בן דרור, נאמן נוסף
לחקירת
החייב
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשת עיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד אליעזר הלפן
בשם המשיב 1:
עו"ד נמרוד דרזנר
החלטה
א.
זו בקשת עיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגנית הנשיא אלשיך) מיום 28.5.07 (פש"ר 2051/85), בה נקבע כי על המבקש לשלם לנאמן בפשיטת הרגל שלו תשלומים עיתיים בסך 15,000 ₪ מיום 5.1.2000, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 50,000 ₪. טענתו העיקרית של המבקש היא כנגד הרטרואקטיביות של התשלומים העיתיים, שכנאמר עומדת בניגוד לנפסק בע"א 404/87 וסינג נ' ורקר , פ"ד מ"ד(2) 593, 600 (מפי השופט מלץ). נאמר כי התשלומים הרטרואקטיביים עולים כיום לסך 1,350,000 ₪. נטענו גם טענות שיהוי, סיום פשיטת הרגל. היעדר הכנסה המאפשרת תשלום עיתיים לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"מ-1980. בין השאר נטען כי אין סיכוי להחזר התשלומים אם יזכה המבקש בערעור, וכן כי למבקש אין אמצעים לשלם את שנפסק.
ב.
(1) המשיב 1 הגיב, כי באשר לסיכויי ההשבה ניתנה החלטה מיום 25.6.07 על-ידי השופטת קרת-מאיר, כי הכספים שישולמו על-ידי המבקש יוחזקו בנאמנות על-ידי הנאמן, שלא יחלקם לנושים, ולכן ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו.
(2) נטען מטעם המשיב גם כי סיכויי הערעור אינם טובים, שכן כל טענות המבקש הועלו ונדחו בבית המשפט קמא, וכן כי אין זה נכון שאין למבקש אמצעים. זאת בנוסף לכללים שלפיהם מצב כלכלי אינו שיקול להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע.
ג.
אכן, הטלה רטרואקטיבית של תשלומים עיתיים אינה עניין פשוט. סגנית הנשיא המלומדת מנמקת את החלטתה בהרחבה, ובית משפט זה יידרש לכך בערעור. אך מנגד, ובכל מקרה, עומדות בעוכרי המבקש קביעות עובדתיות ברורות של בית המשפט קמא באשר להיעדר גירסה והיעדר דו"חות מצדו, וכן באשר לרמת חייו. על פני הדברים יש פער – שעליו עמד בהרחבה בית המשפט קמא – בין טענת היעדר היכולת לבין רמת החיים שמקיים המבקש (לטענתו מתמיכת קרוביו).
ד.
מן המפורסמות כי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע החלטה, אך היא נשקלת על פי סיכויי הערעור והאפשרות להשיב מצב לקדמותו; (ראו בש"א 2966/66 עטיה נ'
עירית תל-אביב , פ"ד נ(1) 668, 674 (השופט זמיר)).
בפסקי דין כספיים מוטעם במיוחד נושא ההשבה (בש"א 824/96
חנני נ'
פקיד השומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405 (השופט – כתארו אז – מצא); זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מה' 7 בעריכת ש' לוין, סעיף 666 בעמ' 859 – 861; גורן, סוגיות
בסדר דין אזרחי מה' 9, עמ' 643 – 644. אך בנידון דידן הוסדר עניין ההשבה, כאמור, כך שאין חשש לאי היכולת להחזר הכספים. אשר לסיכויי הערעור, לא אקבע מסמרות, אף כי בנסיבות, אל מול טענת הרטרואקטיביות, עם כל העניין שבה, עומדים נימוקים מנגד באשר להתנהגות המבקש לאורך השנים וההליכים.
ה.
בשקלול נראה לי כי ישנם שיקולים לא מעטים נגד קבלת הבקשה, אך כדי ליתן ביטוי להתמודדות המבקש בטענת הרטרואקטיביות יעוכבו ההליכים, אם ישולם בתוך 21 יום סך 270,000 ₪, ומכאן ואילך בכל חודש, ב-5 בו כפי שקבע בית המשפט קמא, הסך שנקבע – קרי 15,000 ₪. בנסיבות אלה יעוכב תשלום שאר הסכום עד להכרעה בערעור. פיגור בתשלום אחד מכל אלה יעמיד את החוב הפסוק כולו לפירעון.
ניתנה היום, י"ח בתמוז התשס"ז (4.7.2007).
ש ו פ ט