ע"א 552/02 איתן חנני נ. פקיד שומה חיפה

בפניי בקשה לביטול החלטה על רישום ההליך לדחייה, באין הפקדת ערבון, וכן בקשה להפחית את הערבון במסגרת הערעור שבכותרת.

1.במהותה, יש לראות את הבקשה שבפניי כבקשה למתן ארכה לצורך הפקדת ערבון. הרקע לרישום ההליך לדחייה, באין הפקדת ערבון, הוא העדר תגובה של המשיב להודעות בית המשפט. כך, ההודעה על קביעת ערבון חזרה בציון "לא נדרש", ולאחר שנשלחה פעם נוספת, חזרה חתומה, על ידי מאן דהוא שהמערער טוען כי אין לו כל קשר עימו. בהמשך לכך, ולאחר שלא הופקד ערבון, נרשם הערעור לדחייה. ככל הנראה, הגיעה ההודעה על כך למערער, אשר פנה בבקשה שבפניי.

2.החלטתי להעתר לבקשה.

נוכח העובדה שלמעשה המדובר בבקשה להארכת מועד להפקדת ערבון, נקודת המוצא נמצאת בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. המדובר בבקשה להארכת מועד אשר לא נקבע בחיקוק, אלא בהחלטה של בית המשפט. ככזו, אין הבקשה צריכה להצביע על טעמים מיוחדים למתן ארכה. בהקשר זה נקבע, כי יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר - היינו, של המבקש, של המשיב, ושל הציבור בכללותו (דברי המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, בבש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות , פ"ד נב(3) 625).

בעניין רוזן נקבע, כי למבקש הארכה אינטרס לגיטימי להשיג על פסק הדין נשוא ערעורו (או בקשת הרשות לערער). אינטרס זה זכה ללבוש חוקתי, בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, הקובעת את זכות הערעור על פסק דין כזכות חוקתית. לגבי המשיב, הרי שהאינטרס הלגיטימי שלו הוא בעצם הפקדת הערובה להבטחת הוצאותיו, ובכך הבטחת הוצאותיו. למשיב גם אינטרס שההליכים בעניין הערבון לא יתמשכו מעבר לסביר, באופן שיפגע ביכולתו לדעת תוך פרק זמן מתקבל על הדעת מהו מצבו ביחס לסכסוך נשוא ההליך. אשר לציבור, נקבע כי האינטרס הלגיטימי שלו הוא במניעת שיבוש הליכים וקיומם של הליכים מיותרים, ועל כן בדרך כלל על המבקש ארכה להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר מפורט על מנת לאזן את מחדלו. ברם, דברים אלה הוגבלו בעיקר למצב שבו נתבקש בית המשפט לדחות את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון במועד, או רשם את הערעור לדחיה ביזמתו.

עוד ניתן משקל, במסגרת שיקול הדעת האמור, לשאלה אם התנהגותו של המבקש הצביעה על זלזול כזה בבית המשפט, שחומרתו מצדיקה אי קיום דיון בערעורו לעיצומם של דברים.

3.כיצד באים שיקולים אלה לידי ביטוי במקרה שבפניי?

המערער לא פעל בשקידה הנדרשת במילוי חובתו להפקיד את הערבון בו חוייב. בפועל, המערער "נעלם" מן האופק, לא קיבל דברי דואר שנשלחו לכתובת שהוא עצמו ציין ככתובתו, ולא נקט משך תקופה של חודשים אחדים בכל פעולה לקידום הליכי הערעור. הדברים הגיעו לידי כך, שהמשיב מצא עצמו נדרש להגיש בקשה לתחליף המצאה, באין יכולת לאתר את המערער. זאת ועוד, צודק המשיב בטענתו כי מתעורר סימן שאלה ביחס לקבלת ההודעה בדבר החובה להפקיד ערבון ביום 11.3.02, שכן לכאורה ניתן להניח שדבר דואר שנשלח לתא דואר, הוא הכתובת שמסר המערער, אמנם נמסר לבעל תא הדואר או למיופה כוחו כדין.

העדר יכולת ליצור קשר עם המערער בהמשך ההליך עלול לגרור את מחיקתו של ההליך מחוסר מעש. ראוי, כי המערער יקח עניין זה לתשומת ליבו להבא. עם זאת, בשים לב להסבר שניתן על ידי המערער למחדליו, הנעוצים במשבר אישי בו היה נתון, איני סבור כי יהיה זה נכון שמחדלים אלה יביאו לדחיית הבקשה שבפניי, ולדחיית הערעור בלא שניתן למערער יומו בפני בית המשפט. בהקשר זה יש לזכור, כי לאחר שהתברר למבקש בחודש מאי כי דבר דואר שנשלח אליו חזר לבית המשפט העליון בציון כי לא נדרש, נקט בפעולה תוך זמן קצר ופנה בבקשה שבפניי לבית המשפט. יוצא, כי המערער לא נטש את ההליך, ואין מקום לדחייתו על הסף בשל אי הפקדת ערבון, הדומה במהותה לחוסר מעש.

אכן, תוצאה זו של דחיית ההליך על הסף היא חמורה מדי בנסיבות העניין, ואינה משקפת פגיעה מידתית בזכות החוקתית הערעור הנתונה למבקש. אוסיף, כי אף שהתמשכות ההליכים בתיק זה עד עתה היא ניכרת, איני סבור כי מידתה ועוצמתה משקפים פגיעה כזו במשיב, המצדיקה תוצאה של דחיית הערעור בלא שהתברר לגופו. בכך, אגב, שונה מקרה זה מן המקרה אליו מפנה המשיב (ע"א 2061/99 ישורון נ' ויצו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות, פ"ד נד(3) 194).

4.אשר לבקשה לפטור או להפחתת ערבון. הבקשה שבפניי אינה מפורטת במידה הנדרשת לשם כך. לא צורף לה כל תיעוד בדבר הכנסותיו של המערער ובני ביתו, הוצאותיו או נכסיו. לא צורפו לה תדפיסי חשבון בנק מששת החודשים האחרונים. לא נמסרו כל פרטים או מסמכים ביחס לחובותיו הנטענים של המערער. לא נמסרו כל פרטים ביחס לאפשרות גיוס סכום הערבון מאת צדדים שלישיים. חסר זה מונע היעתרות לבקשה. עם זאת, בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג, אני מאפשר לו, תוך 15 ימים, להגיש תצהיר מפורט בדבר מצבו הכלכלי, אשר יכלול את הפרטים האמורים. התצהיר יוגש במקביל לבית המשפט ולמשיב. אחרי כן, יוכל המשיב להגיב, תוך 10 ימים נוספים מקבלת החומר לידיו, לעולה מן התצהיר.

התוצאה היא, כי החלטתי להעתר לבקשה, במובן זה שבשלב זה, לא יידחה הערעור באין הפקדת ערבון. הצדדים יפעלו, לענין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, כאמור לעיל. אחרי כן אחליט גם בעניין זה.