ע"א 5586/98 ICTS INTERNAIONAL N.V נ. לונג השקעות בע"מ

בפני בקשה מטעם כונס הנכסים הקבוע של המשיבה מספר 1 (להלן: "כונס הנכסים"), להצטרף כצד להליך הערעור. כונס הנכסים, מונה לשם מימושו של שיעבוד צף שניתן לטובת חברת קראון בע"מ. הבקשה הוגשה ביום 25.10.98 לאחר שביום 3.8.98 מונה המבקש על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ככונס נכסים קבוע לחברת לונג השקעות בע"מ (בפירוק זמני ובכינוס נכסים) (להלן: "לונג"). לטענת כונס הנכסים, לאור ההשלכות העשויות להיות להליך זה על זכויות ונכסים הקיימים אצל לונג, מתבקש צירופו כצד להליך.

המערערת מסכימה ותומכת בבקשה, המשיבים מספר 1-4 מתנגדים לה (להלן: "המשיבים"), ואילו המשיבים מספ ר 5 ו6- הודיעו כי אין הם נוקטים עמדה בבקשה.

טענתם המרכזית של המשיבים היא, כי לכונס הנכסים אשר מונה לשם אכיפת השיעבוד הצף, אין כל זכות במניות נשוא ערעור זה, זאת משום שעל מניות אלה רשומים שיעבודים ומישכונים ראשונים בדרגה לטובת בנק אמריקאי ישראלי (המשיב מספר 5), ואשר על פי פסק-הדין של בית המשפט של הפירוק מיום 3.8.98 (במסגרתו אף מונה כונס הנכסים) נקבע, כי השעבוד הצף הינו חסר תוקף לגבי שיעבודים ספציפיים אשר ניתנו לטובת בנק אמריקאי. המשיבים טוענים, כי כל מטרתה של בקשה זו היא סרבול הדיון ונסיון לגרום להתמשכותו. כמו כן טוענים, כי מאחר שכונס הנכסים לא ביקש להצטרף לדיונים בפני בית משפט קמא, למרות שיכול היה לעשות כן, אין להיתיר לו כעת להצטרף.

דין בקשת כונס הנכסים להצטרף כצד להליך זה להתקבל.

כפי שצויין, על פי פסק דינו של בית משפט של פירוק חל השיעבוד הצף על כל נכסי לונג, למעט נכסים עליהם רובצים שיעבודים לטובת בנק אמריקאי. בהתאם לכך, במסגרת הליכי מימוש השיעבוד הצף, דרש כונס הנכסים מהמפרק הזמני, כי יעביר את כל המניות שאינן משועבדות בשיעבוד ספציפי ואת יתרת המניות יחזיק בידיו עד לקבלת הכרעה שיפוטית בדבר תוקף השיעבוד הספציפי.

במסגרת ערעור זה נדון תוקפו של הסכם אשר נחתם בין לונג למשיבים 1-5. על פי ההסכם המניות, אשר לפי הנטען, שועבדו לטובת בנק אמריקאי, ייפדו על ידי המשיבים 1-4 ויועברו כולן נקיות משעבוד לידי לונג. המערערת מבקשת להכריז על הסכם זה כבטל. מטרתה היא לאפשר את התקיימותם של התנאים למימושה של אופציה שניתנה לה במסגרת הסכם שנחתם בינה לבין המשיבות 1, 2, 3, 5 ו6-, ואשר אחד התנאים להתקיימותה הוא קביעה שיפוטית כי המניות נשוא ההסכם משועבדות לטובת הבנק.

כאמור, טוענת לונג, כי אין לכונס הנכסים כל עניין בהליכים אלו. בטענה זו טוענת לונג לקיומו של חריג, שכן ככלל, לכונס נכסים אשר בא לאכוף שיעבוד צף כללי, יש עניין בכל נכסי החברה, וכתוצאה מכך, אף בכל ההליכים הנוגעים לנכסים אלו.

מאחר שטרם ניתנה קביעה שיפוטית בדבר קיומו של שיעבוד ספציפי לטובת בנק אמריקאי על המניות נשוא ערעור זה, הרי שלא ניתן, בשלב זה, לקבל את טענת לונג לפיה אין לכונס הנכסים כל עניין בהליכים אלו, אשר נוגעים למעמדן של קבוצת המניות הנדונה בערעור זה. ההיפך הוא הנכון. מהאמור לעיל עולה, כי לכונס הנכסים אינטרס ברור להיות בעל דין בדיון העוסק בשאלת מעמדן של קבוצת מניות זו.

גם טענת המשיבים השניה, דינה להידחות. כונס הנכסים אומנם לא ביקש להצטרף להליכים בבית משפט קמא, ואולם העובדה שכונס הנכסים מונה אך ביום 3.8.98, ופסק הדין בבית משפט קמא ניתן כבר ביום 26.8.98, מהווה הסבר סביר לאי הגשת בקשה מטעמו להצטרפות להליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי.

אף אם הצטרפותו של כונס הנכסים יהיה בה כדי לסרבל במקצת את הדיון בהליך דנן, אין למנוע הצירוף מטעם זה, שכן, לדעתי, צירופו עשוי להועיל להכרעה במכלול העניינים ולחסוך הליכים נוספים. אי צירופו של הכונס עלול ליצור מצב, לפיו כלפי כונס הנכסים תחשבנה המניות כמשועבדות בשעבוד ספציפי, ואילו כלפי המערערת תחשבנה כמשוחררות מאותו שעבוד.

יתר על כן, סבורתני, כי צירופו של כונס הנכסים יתרום להבהרת התמונה אשר תוצג בפני בית משפט זה, בבואו לדון בערעור.

לאור האמור לעיל, עומדת הבקשה לצירופו של כונס הנכסים כצד להליך זה במבחן שנקבע לצירופו של בעל דין בשלב הערעור (בש"א 3973/91

אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית ואח' , פ"ד מה (5), עמוד 457).

לפיכך, אני מקבלת הבקשה ומורה על צירופו של כונס הנכסים הקבוע כמשיב בערעור.

לעניין הבקשה למחיקת טענות בתגובת לונג - סבורתני, כי אין צורך לדון בה לנוכח החלטתי זו.