פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
584/10 - א'
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יוסף לצט
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס נכסים הרשמי - מחוז חיפה
2. עו"ד ראובן שרגיל - מנהל מיוחד
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בפש"ר 406/05 מיום
22.12.2009 שניתן על-ידי כב' השופטת ח' הורוביץ
בשם המבקש:
עו"ד מ' עזורה
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ח' הורוביץ ), אשר הורה על ביטול צו כינוס הנכסים נגד המבקש והצווים שניתנו מכוחו.
1.
המבקש נקלע לקשיים כלכליים וביקש להכריז עליו כעל פושט רגל, לאחר שהצהיר כי הוא חב כ-2.5 מליון ש"ח ל-42 נושים. ביום 24.7.2005 ניתן, לבקשתו, צו כינוס נכסים והושת עליו תשלום חודשי. בינואר 2009, לאחר שניתנה למבקש שהות ארוכה להגיע עם נושיו להסדר – אך לא עלה בידיו לעשות כן, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה חוות דעתו של המשיב 1 ביחס למבקש. מחוות הדעת עולה כי המבקש לא דיווח על פעילותו העסקית בחברות שבהן היה מעורב, וכי הוא ורעייתו עובדים כיום בחברה בבעלות גיסו של המבקש ואדם נוסף המקושר אל בני הזוג. כמו-כן, צוין כי המבקש וזוגתו חיים ברמת חיים גבוהה, וכי הוא לא עמד בתשלומים החודשיים שהוטלו עליו. ביום 26.1.2009, הוגשה בקשה מטעם בנק מסד, שהוא אחד מנושיו של המבקש, לבטל את צו כינוס הנכסים. נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, ולאחר דיון, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה להכריז על המבקש פושט רגל, בקובעו שזה האחרון לא עמד בנטל להוכיח כי החובות הצטברו בתום-לב, לא הוכיח כי עשה ככל הניתן כדי להחזיר חובות, לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, ולא שילם את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו.
צו הכינוס בוטל. על פסק-הדין הוגש ערעור לבית משפט זה (להלן: הערעור ).
2.
כשלושה חודשים לאחר מכן, הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה לעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט (כב' השופט מ' רניאל ) דחה את הבקשה, בקובעו כי טענת המבקש שלפיה
אם לא יעוכב הביצוע עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך, נטענה בעלמא ולא בוססה. במסגרת הליכי הערעור, הוגשה הבקשה שלפניי שבה עותר המבקש לעיכוב פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בגדר הבקשה נטען כי קיים סיכוי טוב לקבלת הערעור וכי אם תידחה הבקשה לעיכוב ביצוע קיים חשש שלא יהיה זה אפשרי להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור בסופו של דבר.
3.
דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק-הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אלא בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים: הראשון, כי סיכויי הערעור הינם גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם לא יבוצע פסק-הדין, אך הערעור יתקבל בסופו של יום – יתעורר קושי להחזיר את המצב לקדמותו (ראו: בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405 (1997); ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002)). נוכח התשתית שהונחה לפני בית משפט קמא, מתקשה אני לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים. מכל מקום, גם אם לא נקבע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, הרי גם הטענות המתייחסות למאזן הנוחות אינן מפורטות, אינן מבוססות והן נטענו בעלמא. עוד יוזכר כי הלכה פסוקה היא שהמשך הליכי הוצאה לפועל נגד חייב לא ייחשב בדרך כלל לנזק בלתי הפיך לעניין בחינתו של מאזן הנוחות, שכן בפני החייב מוסיפה להיות פתוחה הדרך לבקש חקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל, שלפיה תיקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו (ראו: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.11.2006); ע"א 10645/07 אלקונין נ' וולנץ (16.1.2008); ע"א 8357/09 פרדו נ' אינסל (לא פורסם, 7.1.2010)).
דין הבקשה להידחות אפוא. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' בסיון התש"ע (15.4.10).
ש ו פ ט