ע"א 6109/98 הראל יעקב ,ד''ר נ. חברת י. שטרן ושות' בע''מ

בפני שלוש בקשות המתייחסות לערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת לפיו חוייב המערער לפנות את הדירה בה התגורר לאלתר ולמסור את החזקה בה למשיבים מס' 2, בהתאם להסכם ביניהם, תוך חיובו בתשלום פיצויים ובהוצאות.

בפני שלוש בקשות שונות:

הבקשה למחיקת הערעור כנגד המשיבה מס' 1

המערער הגיש לבית משפט זה ביום 1.10.98 ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא ובמסגרתו ערעור על החלטת ביניים מיום 26.5.98.

המבקשת, החברה קבלנית, המשיבה מס' 1 בערעור, טוענת כי לא היתה צד להליך נשוא הערעור ואף לא היתה צד לפסק הדין.

במה דברים אמורים?

המערער מכר למשיבים 2 את דירתו, ומשנמנע מלמסור להם חזקה בדירה, נתבע על ידי המשיבים 2 בבית המשפט המחוזי בנצרת בגין הפרת חוזה, בתביעה לאכיפת החוזה ולפיצויים עקב הפרה. במסגרת תביעה זו, הגיש המערער הודעת צד שלישי למשיבה מספר 1, חברה קבלנית ממנה רכש המערער לעצמו דירה חלופית. ביום 26.5.98, ניתנה ההחלטה הדוחה את בקשתו מהטעם שאותה חברה אינה קשורה בסכסוך והתחייבויותיה כלפי המערער אינם עניינים של המשיבים מספר 2, ובהתחשב בעובדה שהמשיבה מספר 1 הגישה נגד המערער תובענה בבית משפט השלום בחיפה, שעניינה ביטול הסכם רכישת הדירה.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.5.98 הדוחה בקשה לצירוף צד ג', הוכתרה בכותרת "החלטה". השאלה אשר תכריע את גורלו של הערעור הוא האם אכן מדובר בהחלטת ביניים עליה ניתן לערער גם במסגרת פסק הדין הסופי, או שמא בפסק דין סופי, עליו ניתן לערער בזכות תוך ארבעים וחמישה יום ממתן פסק הדין החלקי, ולא ניתן לערער עליו במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

הכלל הוא, כי במלאכת ההבחנה והזיהוי של "החלטה" לעומת "פסק-דין חלקי" אין להסתייע בכותרת שנתנה הערכאה הדיונית, אלא יש לבחון את תוכן הדברים לגופו של עניין (רע"א 5581/94 ימין שחר נ' סמי דוגה ואח' (לא פורסם)). המבחן בענין זה עשוי להשתנות בין בעל דין אחד למשנהו, כאשר אותה החלטה תחשב כפסק דין לגבי בעל דין אחד, וכהחלטה אחרת לגבי בעל דין אחר. וכך נאמר לגבי מצב דברים זה: (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 758):

"החלטה יכולה שתהא פסק דין אם היא מסיימת את הדיון נגד מקצת בעלי הדין בלבד, ולא לגבי כולם: לגבי בעלי הדין הנוגעים בדבר, הרי זה פסק דין...".

בע"א 387/82 עלתה שאלה דומה. בית המשפט דן שם בהחלטה המוחקת הודעת צד ג'. על פי המבחן הטכני, החלטה המוחקת תביעה על הסף היא פסק דין, וניתן לערער עליה בזכות. אך לעניין מחיקת הודעת לצד ג' התעוררה מחלוקת, שכן החלטה זו אמנם שמה קץ להדיינות בין הנתבעת לצד' ג', אך לא להדיינות בין כל הצדדים האחרים לתובענה. בית המשפט פסק, כי החלטה על מחיקת התביעה סיימה את הליכי צד ג' ושמה קץ לעניין התלוי ועומד בינו לבין הנתבעת שם, ובכך די לענות על המבחן הטכני של "סגירת התיק", ויש ערעור בזכות.

בענייננו, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.5.98 הדוחה בקשה לצירוף צד ג' מסיימת, לגבי המשיבה מס'1, את הדיון. מאחר שההחלטה זו אינה אלא פסק דין חלקי, שהערעור עליה היה בזכות תוך ארבעים וחמישה ימים, ומשמועד זה הוחמץ משהוגש הערעור אך ביום 1.10.98, זמן רב לאחר מתן פסק הדין החלקי, אני מקבלת את הבקשה ומוחקת את הערעור, ככל שהוא נוגע לפסק הדין החלקי.

כיוון שהמערער אינו מיוצג על ידי עורך דין, וככל הנראה לא היה מודע לכך שמדובר בפסק דין חלקי, ובהתחשב בתוצאה הקשה מבחינתו של מחיקת הערעור, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.

בקשה לפטור מערבון

בבקשה ובתצהיר שצורף לה, נטען כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר הפקדת הערבון. לטענתו הוא מובטל מתאריך 9.12.96 ועד היום, וגם לאחר הסבה מקצועית, לא הצליח למצוא מקום עבודה. כמו כן עומד נגדו תיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי הבנק הבינלאומי ועל ידי המשיבים מס' 2 ועוקלו חשבונו בבנק הלאומי וכן כספים שונים וקופת הגמל שלו.

משיבים 2 מתנגדים לבקשה. בתשובתם הם טוענים, כי המערער טרם שילם ההוצאות בהן חוייב על ידי בית המשפט המחוזי. עוד מוסיפים המשיבים, כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים כיוון שהמבקש לא הראה כל הגנה כלפי תביעת המשיבים ונימוקי הערעור מושתתים בעיקרם על טענות כלפי החברה הקבלנית, ולפיכך אין צידוק לפטור את המערער מהפקדת הערבון.

דין הבקשה להידחות.

הכרעה בשאלה זו מחייבת התייחסות לשתי סוגיות שונות: האחת: יכולתו הכספית של מבקש הפטור והשניה- סיכויי ההצלחה בהליך בגינו מבוקש הפטור (בש"א 329/90 אברך נגד גרוגר ואח' , פ"ד מד (2) 383).

לעניין המצב הכלכלי, המבקש לא מסר מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי, על הכנסתו ועל הכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה. אכן המבקש ציין בבקשתו כי בחודש נובמבר 1998 פנה לביטוח הלאומי בתביעה להבטחת הכנסה מפני שנשאר מחוסר אמצעים, אך לא הציג כל נתונים או אסמכתאות. נפסק לא אחת כי:

"בלא פרטים מהימנים על הכנסת העותר הנתמכים במסמכים (כגון תלושי משכורת או הצהרות למס הכנסה) ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון".

ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים (לא פורסם):

בהיעדר גילוי מלא של כל הפרטים על מצבו הכלכלי, אין מנוס מהמסקנה כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח, שאין באפשרותו להפקיד את הערבון הנדרש.

לעניין סיכוי ההצלחה עיינתי בפסק הדין ובהודעת הערעור של המערער ולא מצאתי כי יש לערעור סיכויי ממשי להתקבל.

הנימוק היחיד שהראה המבקש בערעור כנגד המשיבים מספר 2 הוא כי לא היה חייב לקיים את התחייבותו כלפיהם בשל אי קיום התחייבויותיה של אותה חברה קבלנית (משיבה מספר 1), ממנה רכש דירה לעצמו. טענה זו אינה רלוונטית כלל ביחסים החוזיים בינו לבין משיבה 2, ולפיכך, כאמור, סיכוייה של טענה זו להתקבל קלושים ביותר.

לכך יש להוסיף את טענת המשיבים מס' 2 כי עד היום טרם שילם המערער ההוצאות המשפט שהוטלו עליו בהליך קודם, עובדה המהווה אף היא שיקול בדחיית בקשה זו.

בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש מקום לפטור המבקש מהפקדת ערבון. יחד עם זאת על מנת להקל עימו החלטתי להפחית את סכום הערבון ולהעמידו על 10.000 ש"ח.

הערבון ייפקד תוך שלושים יום מיום המצאת ההחלטה.

לעניין הבקשה לפטור מאגרה

ביום 15.12.98 הגישו המשיבים מס' 2 ערעור שכנגד ובו ביקשו לפטור אותם מתשלום אגרה. לבקשה צורף תצהיר כנדרש. כמו כן, צורפו לבקשה אישור הביטוח הלאומי על תשלום גמלת הבטחת הכנסה למערער שכנגד וכן אישור על מתן שרות משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב- 1972.

מאחר ששוכנעתי כי אין באפשרותם של המערערים שכנגד לשלם האגרה וכי ההליך מגלה עילה, החלטתי לפטור אותם מתשלום האגרה.