ע"א 6169-22 ע"א 6169-22

המערער טען שהוא מקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי הכוללת השלמת הכנסה ועל כך שאושרה לו קבלת סיוע משפטי בעבר. בזיקה לכך, המערער הפנה לתקנות 14(ה) ו-19(א) (ככל הנראה כוונתו לתקנה 19(א)(7)) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). עוד טען המערער לגילו, למצב בריאותו ולהכנסות והוצאות משפחתו על שכר דירה וכן לסיוע שמתקבל. כן צירף לבקשתו מיום 28.9.2022 דף חשבון בנק ולבקשתו מיום 29.9.2022 צירף מכתב ממרכז רפואי.

המשיב 2 התנגד למתן הפטור תוך הפניה להלכות בהחלטות שונות. כן טען כי המערער לא שילם את ההוצאות שהושתו עליו וכי ישנו חשש שלנוכח מצבו הכלכלי הקשה הוא לא יוכל לעמוד בתשלום הוצאות המשיבים. עוד טען המשיב 2 לסיכויי ההליך הנמוכים.

המשיבה 3 טענה כי המערער ניהל עשרות הליכים בעניין הנדון וכי טרם שילם את הסכום שנפסק בבית המשפט קמא. עוד טענה כי המערער טרם המציא לה עותק מהערעור, ובשל כך היא מבקשת לדחות את הבקשה על הסף ולחילופין להורות על המצאת הערעור ולקבוע מועד חדש להגשת תשובה לבקשה. כן טענה כי סיכויי ההליך נמוכים, בין היתר, מפני שלא יהיה ניתן לתת סעד של מינוי מותב חדש לאחר שההליך הסתיים. המשיבה 3 ציינה גם כי המערער לא צירף תצהיר מטעמו ומטעם הקרובים לו. לעניין תדפיס חשבון הבנק, טוענת המשיבה 3 כי לא צורפו תדפיסים של שלושה חודשים, אלא של חודש אוגוסט בלבד; כי המערער לא צירף תדפיס תנועות כרטיסי אשראי; וכי לא הובהרו הפקדות כספים במזומן.

המשיבות 1 ו-4 (מדינת ישראל) טענו כי אין להיעתר לבקשתו של המערער אף מהטעם שניצבת בפני המערער משוכה משמעותית להצלחת ההליך, שכן בקשתו לפסילה הוגשה אחרי שההליך הסתיים.

כידוע, ישנם שני תנאים מצטברים לקבלת פטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך.

מהמסמכים שצירף המערער ומטענותיו עולה כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים וכי הוא יתקשה לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה. אשר לדף חשבון הבנק, הפקדת המזומן תואמת לטענת המערער בדבר השתתפות בנו בשכר הדירה, והחיובים של כרטיס או כרטיסי האשראי אינם בסכומים גבוהים מאוד.

עם זאת, נתתי דעתי לחוסרים מסוימים בבקשתו. כך, הוא לא פירט לגבי נכסיו והאפשרות להסתייע בסביבתו הרחוקה. כמו כן, אכן דף חשבון הבנק מתייחס לחודש אחד בלבד. נוסף על כך, מתעוררת שאלה לגבי סיכויי ההליך, בשים לב לכך שהערעור נסוב על דחיית בקשת פסילה שהוגשה לאחר שניתן פסק הדין.

במכלול השיקולים שפורטו לעיל, מצאתי לפטור את המערער מתשלום האגרה ולהפחית את הערובה לסכום של 3,000 ש"ח. אציין כי סכומי ערובה הופחתו בעבר גם במקרים מסוימים שבהם הוגש ערעור פסלות והבקשה לפטור נידונה אחרי סיום ההליך בבית המשפט קמא (ראו, ע"א 2476/21 פלונית נ' פלוני (21.4.2021), ע"א 5967/19 סמדר נ' מדינת ישראל (16.9.2019) (ערעור נדחה בבש"א 6190/19 סמדר נ' מדינת ישראל (22.9.2019))).

סוף דבר, המערער יפקיד ערובה בסכום של 3,000 ש"ח עד ליום 1.1.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.