ע"א 6367/13 סימון אברהם נ. אלחריזי דורון עו"ד

לפניי בקשה ל"החייאתו" של ההליך בכותרת, אשר נמחק על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך בפסק דינה מיום 5.5.2014. המשיבים 1-4 מתנגדים לבקשה, ואילו המשיבים 5-6 לא הגישו תגובה כלשהי.

הליך זה הוגש עוד ביום 22.9.2013. ביום 25.3.2014 הכריעה כב' הרשמת ל' בנמלך בבקשת המערערים לפטור מאגרה ומעירבון. בהחלטתה קבעה כב' הרשמת, כי האגרה תופחת לכדי סכום של 500 ₪ ואילו העירבון יועמד על סך של 5,000 ₪, וכי התשלום וההפקדה יבוצעו תוך 21 ימים מיום המצאת ההחלטה לידי המערערים

(להלן: החלטת הפטור ). יצוין, כי הטיפול בבקשת הפטור התעכב בשל קשיים דיוניים שונים, כמפורט ברישא של החלטת הפטור. החלטת הפטור הומצאה לידי המערערים ביום 26.3.2014 באמצעות הפקסימיליה. משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון, ביום 5.5.2014 ניתן פסק דינה של כב' הרשמת ל' בנמלך המוחק את ההליך. ביום 12.5.2014, שבוע לאחר מתן פסק הדין, הגישו המערערים בקשה אשר ממנה עולה כי עותרים הם לביטולו של פסק הדין ולהחייאתו של ההליך. לטענת המערערים, הסיבה לאי התשלום ולאי ההפקדה נעוצה בכך שלא קיבלו לידיהם את שוברי התשלום, וזאת אף שלטענתם פנו הם בעניין זה למזכירות בית המשפט מספר פעמים. יצוין, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

כפי שנקבע לא אחת בעבר, רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נמחק עקב אי תשלום אגרה או אי הפקדת עירבון, וזאת בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984; ראו והשוו, בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם

(28.6.06)). לצורך הכרעה בבקשה מסוג זה יש לבחון את מכלול האינטרסים הרלבנטיים - אלה של יוזם ההליך, אלה של המשיב וכן את האינטרס הציבורי.

בענייננו, לא יכול להיות ספק כי התנהלותם הדיונית של המערערים, בכל הנוגע לתשלום האגרה ולהפקדת העירבון, לא הייתה תקינה. המערערים, אשר קיבלו לידיהם את החלטת הפטור עוד ביום 26.3.2014, היו ערים למגבלת הזמן לתשלום ולהפקדה אשר נקבעה בגדר ההחלטה. אף על פי כן, לא מילאו הם אחר החלטת בית המשפט. ודוק: בטענה בעניין אי קבלת השוברים אין כדי להוות טעם מניח את הדעת למחדלם של המערערים. זאת, מאחר שתשלום האגרה והפקדת העירבון מצויים באחריותם של בעלי הדין, ואין באי קבלת השובר (או בקבלתו באיחור) כדי לשנות מן המועד אשר נקבע במסגרת החלטה שיפוטית. אף שהמערערים יכולים היו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט בתוך המועד אשר נקבע, ביכרו הם להמתין עד לאחר מחיקתו של ההליך, ורק אז הגישו את הבקשה דנן לבית המשפט.

על אף האמור, מששקלתי בדבר ראיתי - לא בלי היסוס - להיענות לבקשה ולהורות על ביטולו של פסק הדין מיום 5.5.2014 על מנת ליתן למערערים הזדמנות לתקן את מחדלם הדיוני, אך זאת בכפוף לתנאים אשר יפורטו להלן. השיקולים אשר עמדו בבסיס החלטתי הם, בין היתר, פרק הזמן הקצר יחסית אשר חלף מיום מתן פסק הדין המוחק את ההליך ועד ליום הגשת הבקשה לביטולו (שבוע ימים); העובדה שלא הועלתה כל טענה כי המשיבים גיבשו הסתמכות מיוחדת ביחס לפרק הזמן האמור; מהות ההליך אשר נמחק; והזהירות המתחייבת בכגון דא, על מנת להימנע מפגיעה בלתי מידתית בזכות הערעור ובזכות הגישה לערכאות.

בשולי הדברים אוסיף, כי ביום 16.7.2014 הגישו המערערים בקשה לעיון חוזר בהחלטת הפטור, ואולם ברי כי בשלב בו אנו נמצאים אין מקום לשינוי כלשהו בסכומים אשר נקבעו, מה גם שאף לגופם של דברים לא ראיתי ממש בבקשה.

אשר על כן, מורה אני על השבת ההליך שבכותרת לרישום, אך זאת בכפוף לשני התנאים הבאים :

א.

תשלום האגרה והפקדת העירבון תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי המערערים (ימי הפגרה יבואו במניין). מובהר, כי התשלום וההפקדה הינם באחריותם המלאה של המערערים, וזאת במנותק מסוגית משלוח שוברי התשלום.

ב.

תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים 1 ו-4 בנפרד בגין הליך זה. המערערים יגישו אסמכתא על דבר ביצוע התשלום תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין).

ככל שלא תבוצע איזו מן הפעולות הנזכרות בסעיפים א ו- ב לעיל עד למועד שנקבע, תיוותר מחיקתו של ההליך על כנה . מובהר, כי בהיעדר נסיבות חריגות לא תינתנה ארכות נוספות. עוד מובהר, כי ההוצאות אשר נפסקו לעיל יוותרו על כנן גם אם ההליך לא יושב לרישום.

המזכירות תמציא החלטה זו למערערים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, תעדכן אותם טלפונית בדבר תוכנה (ככל שהדבר אפשרי) ותערוך תיעוד מתאים.