ע"א 6550-22 ע"א 6550-22

1.בהחלטתי מיום 19.12.2022 הוריתי על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' רבינוביץ ברון), מיום 13.6.2022, בה"פ 50107-12-11, עד למתן פסק דין בערעור או עד למתן החלטה אחרת, וזאת בכפוף לתנאים שפורטו בסעיף 12 להחלטה זו –

"הנני מורה אפוא על עיכוב ביצועו של פסק הדין נושא הערעור שבכותרת והבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי, עד למתן פסק הדין בערעור או למתן החלטה אחרת, ובתנאי שתוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו:

המבקשים יפקידו את הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), בקופת בית המשפט, או ימציאו, למזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית (של בנק מוכר הפועל בישראל) או ערבות של חברת ביטוח (מוכרת הפועלת בישראל), על סכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), ממוענת למשיבים, לתקופה של שנתיים. עותק ממסמך המעיד על ביצוע ההפקדה או מהערבות הבנקאית או ערבות חברת הביטוח וממסמך המעיד על הפקדתה, יומצא על-ידי המבקשים, מיד לאחר ההפקדה, לידי ב"כ המשיבים.

לא בוצעה הפקדה כאמור, יתבטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 8.11.2022. יחד עם זאת, היה ותבוצע הפקדה כאמור, ולמשיבים תהיה השגה על היותה עונה על האמור לעיל בהחלטתי זו, יוכלו המשיבים להגיש בקשה מתאימה; אולם לא יהיה בכך כדי להביא לפקיעתו של הצו הארעי והצו לעיכוב ביצוע אלא באם תינתן החלטה אחרת.

כנגד הפקדה כאמור ישחררו המשיבים את העיקול על הדירה בראשון לציון. כנגד ביצוע הפקדה כאמור לעיל (של כספים או של ערבות) המשיבים יחתמו על כל המסמכים שיידרשו לשחרור הדירה כאמור, וכן על כל מסמך שיידרש ובו התחייבות או הבהרה כי יחתמו על מסמכים לשחרור העיקול בכפוף וכנגד הפקדה על פי החלטתי זו".

2.ביום 15.1.2023 הגישו המבקשים "בקשה להמרת בטוחה בעניין עיכוב ביצוע פסק הדין", בגדרה עתרו לכך שחלף המתווה שפורט לעיל, יירשם שעבוד ראשון על הדירה בראשון לציון, עליה הוטל עיקול לטובת המשיבים במסגרת ההליך קמא (להלן: הדירה).

במסגרת בקשתם, פירטו המבקשים כי שוויה של הדירה עולה באופן משמעותי על סכום החיובים הכולל בפסק הדין; כי אין בידם את הסכום הדרוש להפקדת הבטוחה, וכי אין ביכולתם לקבל הלוואה מבנק או מחברת ביטוח, בהיעדר הכנסה שוטפת; וכי מימוש הדירה בשלב זה עלול להוביל לנזק בלתי הפיך. לבקשה זו צורפה חוות דעת ובה אומדן שווי של דירת המגורים, נכון ליום 9.1.2023. בצד בקשה זו, הוגשה בקשה להארכת מועד להפקדת הבטוחה.

בהחלטתי מיום 15.1.2023 הוריתי למבקשים להבהיר האם הדירה תפוסה (ובאילו תנאים), וכיצד ניתן יהיה לממשה כפנויה, תוך זמן קצר, באם יידחה הערעור. כמו כן, הוריתי על הארכת המועד להפקדת הבטוחה עד למתן החלטה אחרת.

בהודעתם מיום 18.1.2023 הבהירו המבקשים כי הדירה מושכרת, כאשר מועד סיום השכירות הנוכחי הינו 14.7.2023. לצד זאת, התחייבה המבקשת כי ככל ותושכר הדירה לאחר מועד סיום השכירות, יכלל בהסכם השכירות סעיף ובו התחייבות השוכר לפנות את הדירה תוך 60 או 90 ימים ממועד קבלת הודעה על סיום השכירות, מכל סיבה שהיא וללא צורך בנימוק כלשהו – כך שככל ויידרש, תמומש הדירה כפנויה.

3.בתשובתם מיום 2.2.2023, שהובאה לעיוני רק ביום 5.2.2023, הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים לבקשה. בתגובה נטען, בין היתר, כי המבקשים מסתירים מבית המשפט מידע אודות נכסים אחרים המצויים בבעלותם; וכי למבקש 1 חובות בשל קנסות שהוטלו עליו בהליך פלילי בצרפת, כך שקיים חשש ממשי כי הבטוחה המוצעת לא תספק הגנה מספקת למשיבים.

4.לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כך שהצו לעיכוב ביצוע יוארך עד למתן פסק דין בערעור, בהתקיים האמור להלן, בתוך 30 יום מיום מתן החלטתי זו:

(-) המבקשים ישעבדו את הדירה לטובת המשיבים, בשיעבוד ראשון בדרגה, לצורך הבטחת הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין, לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט;

(-) תירשם הערת אזהרה על התחייבות המבקשים להימנע מביצוע עסקה או מהשכרת הדירה לכל תקופה העולה על 6 חודשים;

(-) תירשם הצהרה מפי המבקשים, לפיה לא יטענו לזכויות בדירה מכוח מגורים;

(-) המשיבים ימציאו, לבקשת המבקשים, מסמך ובו הסכמתם כי העיקול אשר הוטל לבקשתם על הדירה יימחק במעמד רישום השיעבוד לטובתם, כאמור לעיל.

5.לא בוצע האמור בסעיף 4 לעיל בתוך 30 יום מיום מתן החלטתי זו, יתבטל הצו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.