ע"א 6550-22 ע"א 6550-22

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת א' רבינוביץ ברון), מיום 13.6.2022, בה"פ 50107-12-11, בו התקבלה בקשת המשיבים לאכיפת פסק דין שניתן כנגד המבקשים בשוויץ.

2.ביום 9.5.2008 ניתן פסק דינו של בית המשפט לתביעות אזרחיות שבקנטון ווד בשוויץ, המחייב את המבקשים לשלם לכונס הנכסים של חברת Compagnie Financiere Metropolitaine SA סכומים שונים שנכון ליום הגשת התביעה עמדו על סך השווה ל- 3,123,944 ש"ח (להלן: פסק החוץ). כונס הנכסים המחה את זכותו מכוח פסק החוץ למשיבים, ואלו הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאכיפתו בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958.

3.תחילה, נדחתה הבקשה לאכיפת פסק החוץ. אולם, לאחר שבית משפט זה קיבל ערעור שהגישו המשיבים דנן (ע"א 5603/14), הוחזר התיק לשמיעה בבית המשפט המחוזי. ביום 13.6.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המכריז על פסק החוץ כפסק אכיף בישראל. בנוסף, הורה בית המשפט המחוזי על תשלום שכר טרחת עורכי דין בסך של 180,000 ש״ח. המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, היא הבקשה מושא החלטתי זו.

למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 18.10.2022, לאחר הגשת הבקשה דנן, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, המורה על תשלום הוצאות משפט בסך 364,411 ש"ח.

4.המבקשים טוענים בבקשתם כי סיכויי הערעור גבוהים, נוכח ״שגיאות מהותיות״ שנפלו, לטענתם, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי נסיבותיו החריגות של המקרה מצדיקות את עיכוב ביצוע פסק הדין, ובכלל זה היותם של המשיבים תושבי חוץ, ללא נכסים או פעילות בישראל. עוד מדגישים המבקשים כי המשיבים לא הופיעו בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי ולא הגישו תצהיר מטעמם, וכי סכום פסק החוץ משמעותי. על רקע האמור, טוענים המבקשים כי ככל ולא יינתן עיכוב ביצוע כמבוקש ויתקבל הערעור, קיים חשש כי לא יוכלו לזכות בפועל בהשבת הסכומים שישולמו על ידם.

בתוך כך, טוענים המבקשים כי במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הטילו המשיבים עיקול זמני על דירת מגורים של המבקשת 1 בראשון לציון (להלן: הדירה בראשון לציון), אשר שוויה עולה, לטענתם, באופן משמעותי, על סכום פסק החוץ, כך שבנסיבות העניין ניתן להסתפק בערובה זו.

5.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. בתגובתם – שהוגשה בלא שתיתמך בתצהיר, ולכן גם לא כללה טיעון עובדתי כלשהו – חוזרים המשיבים על ההלכות הידועות לפיהן בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, וכי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין, בפרט מקום בו מדובר בפסק דין כספי. עוד טוענים המשיבים כי המבקש 2 אף הוא לא התייצב לאף דיון בבית המשפט המחוזי.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעור קלושים, וסומכים את ידיהם על פסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי. אשר למאזן הנוחות, המשיבים טוענים כי עיכוב ביצוע פסק הדין משמעו פגיעה נוספת בהם, וכי טענות המבקשים לעניין החשש להשבת הכספים שישולמו, באם לא יינתן צו לעיכוב ביצוע ולאחר מכן יתקבל הערעור, נטענו בעלמא. בשולי תגובתם, מציעים המבקשים, לחלופין, ונוכח נסיבותיו החריגות של המקרה, כי בית המשפט ייתנה את הצו לעיכוב ביצוע בהפקדת סכום פסק החוץ, ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו בקופת בית המשפט.

6.ביום 8.11.2022 הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת. בצד זאת, הוריתי למבקשים להגיש התייחסות מטעמם לעניין הפקדת בטוחות מתאימות למימוש פסק הדין של בית המשפט המחוזי, היה ויינתן צו לעיכוב ביצוע כמבוקש על ידם.

ביום 13.12.2022 הוגשה התייחסות המבקשים, בה נטען כי העיקול על הזכויות בדירה בראשון לציון מבטיח את ביצוע פסק הדין, בהתחשב בכך ששוויה הוערך במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי בכ-5.7 מיליון ש"ח. עוד צוין כי מדובר בדירה "נקייה" ללא משכנתא או הערה אחרת. בשולי תגובתם הציעו המבקשים, לחלופין ולמען הזהירות בלבד, לרשום משכון על זכויותיה של המבקשת 1 בדירה ובכך לראות בטוחה מספקת לצורך היענות לבקשתם לעיכוב ביצוע.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל, בתנאים, כמפורט להלן.

8.כידוע, נקודת המוצא היא כי אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי)). בקשה לעיכוב ביצוע נבחנת לאור שני שיקולים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – אשר ביניהם מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", וביניהם ניתן מעמד בכורה לשיקול מאזן הנוחות (וראה, בין רבים ולאחרונה, את החלטתו של חברי, השופט נ' סולברג במסגרת ע"א 6419/22 לבייב נגד עו"ד ערן קאופמן, נאמן לנכסי החייב שלום לבייב (1.12.2022)).

כאשר עסקינן בעיכוב ביצוע של חיוב כספי, כבענייננו, הלכה היא כי בקשות לעיכוב ביצוע תתקבלנה אך במקרים חריגים, שכן חיוב כספי, מטבעו, הינו חיוב שתוצאותיו הפיכות (וראו, בין רבים, את החלטתה של חברתי, השופטת ד' ברק-ארז, בע״א 7453/18 עמאר נ׳ מזרחי, פסקה 11 (6.11.2018)). חריג כאמור מתקיים כאשר עולה בידי בעל הדין המבקש עיכוב ביצוע לשכנע כי מקום בו יתקבל הערעור, יהא זה קשה מאוד או בלתי אפשרי לממש את זכותו להשבה מהמשיב (ראו, למשל, את החלטתו של חברי השופט ע' גרוסקופף בע״א 7729/18 רכבת ישראל בע״מ נ׳ ביבי כבישים עפר ופיתוח בע״מ, פסקה 18 (7.1.2019); ואת החלטתו של חברי השופט ד' מינץ בע״א 7440/19 חברת אמבלייז בע״מ נ׳ Double U Trading Fund Inc, פסקה 12 (5.12.2019)).

9.כזכור, טענתם המרכזית של המבקשים לעניין מאזן הנוחות הינה כי מתקיים, בנסיבות דנן, אחד החריגים לכלל דלעיל, מאחר והמשיבים הינם תושבי חוץ ללא נכסים או פעילות בישראל. בהקשר זה יצוין כי אין בחוסר הזיקה לישראל, כשלעצמו, כדי להוביל בהכרח למסקנה כי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיבים במידת הצורך (ראו, למשל, את החלטתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז בע״א 5584/13 Blue River Investments נ׳ מאלק, פסקה 8 (13.8.2013); ואת החלטתו של השופט ס' ג'ובראן בע"א 8937/09 בר-לב נ' Balram Chainrai (16.11.2009)). אולם, המשיבים לא סתרו את טענת המבקשים, ולמעשה לא טענו דבר לעניין היכולת להיפרע מהם היה ויתקבל הערעור (וכפי שצוין לעיל, תגובתם לא נתמכה בכלל בתצהיר). במצב דברים זה, אכן מתעורר חשש בדבר היכולת להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור (וראו, לדוגמא, את החלטתו של השופט נ' הנדל בע״א 107/19 דלל נ׳ כהן (19.3.2019)).

באשר לסיכויי הערעור – מבלי לקבוע מסמרות, די אם אומר כי ניצבת בפני המבקשים משוכה גבוהה: ככלל, התמודדות כנגד בקשות לאכיפת פסק חוץ אינה משימה קלה, והינה נעשית קשה יותר כאשר עסקינן בערעור על פסק דין של בית משפט שקיבל בקשה לאכיפת פסק חוץ. הנסיבות דנן – ושוב, מגביל אני את עצמי לאמירה כללית ביותר – אינן מהוות חריג לעניין זה. יחד עם זאת, אין מדובר בערעור שסיכוייו נמוכים עד כדי הכשלתה של בקשה לעיכוב ביצוע העומדת בשיקול מאזן הנוחות.

המסקנה העולה מהמקובץ לעיל, הינה שיש מקום, בנסיבות דנן, לעכב את ביצועו של פסק הדין.

10.עיכוב ביצועו של פסק דין יכול וייעשה בתנאים (ראו: תקנה 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי), וכאשר עסקינן בעיכוב ביצוע חיוב כספי, דומה כי קיימת, ככלל (ובכפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה) הצדקה להתניית הצו בתנאים הנוגעים להבטחה (מלאה או חלקית) של פירעון החיוב הכספי המעוכב, אם יידחה הערעור.

כאמור, המבקשים הציעו להסתפק בעיקול זמני שהוטל, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, על הזכות בדירה, שלטענתם שוויה עולה על החיוב הכספי הנובע מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולחלופין על משכון אותן זכויות. המשיבים, לעומת זאת, עמדו אל הפקדת כספי זכייתם בקופת בית המשפט.

11.לאחר התלבטות, החלטתי, בנסיבות דנן, שלא להסתפק במשכון הזכויות בדירה בראשון לציון:

ראשית – המבקשים לא טענו שחיובם להפקיד את הכספים בקופת בית המשפט הינה בלתי אפשרית מבחינתם או תגרום להם לנזק בלתי הפיך (נטען, כבדרך אגב, שהדירה הינה דירת מגורים; לא נטען כי הינה משמשת למגוריהם של המבקשים וגם לא נטען שאם לא יינתן הצו לעיכוב ביצוע יאלצו המבקשים לממשה).

שנית – לא נמסר על ידי המבקשים מידע מעודכן, מפורט ומבוסס על הזכויות בדירה.

12.הנני מורה אפוא על עיכוב ביצועו של פסק הדין נושא הערעור שבכותרת והבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי, עד למתן פסק הדין בערעור או למתן החלטה אחרת, ובתנאי שתוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו:

המבקשים יפקידו את הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), בקופת בית המשפט, או ימציאו, למזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית (של בנק מוכר הפועל בישראל) או ערבות של חברת ביטוח (מוכרת הפועלת בישראל), על סכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), ממוענת למשיבים, לתקופה של שנתיים. עותק ממסמך המעיד על ביצוע ההפקדה או מהערבות הבנקאית או ערבות חברת הביטוח וממסמך המעיד על הפקדתה, יומצא על-ידי המבקשים, מיד לאחר ההפקדה, לידי ב"כ המשיבים.

לא בוצעה הפקדה כאמור, יתבטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 8.11.2022. יחד עם זאת, היה ותבוצע הפקדה כאמור, ולמשיבים תהיה השגה על היותה עונה על האמור לעיל בהחלטתי זו, יוכלו המשיבים להגיש בקשה מתאימה; אולם לא יהיה בכך כדי להביא לפקיעתו של הצו הארעי והצו לעיכוב ביצוע אלא באם תינתן החלטה אחרת.

כנגד הפקדה כאמור ישחררו המשיבים את העיקול על הדירה בראשון לציון. כנגד ביצוע הפקדה כאמור לעיל (של כספים או של ערבות) המשיבים יחתמו על כל המסמכים שיידרשו לשחרור הדירה כאמור, וכן על כל מסמך שיידרש ובו התחייבות או הבהרה כי יחתמו על מסמכים לשחרור העיקול בכפוף וכנגד הפקדה על פי החלטתי זו.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, בכפוף לאמור לעיל. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.