פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
6757/13 - י'
ע"א 7255/13
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
דרור נחום
נ ג ד
המשיבה:
המשיבים הפורמאליים:
מדינת ישראל - רשות הפיתוח
באמצעות רשות מקרקעי ישראל, מחוז מרכז
1. מרים אבטיסם נחום ו- 10 אח'
בקשה לעיכוב ביצוע
ועיכוב הליכי הוצאה לפועל
תאריך הישיבה:
י"ח באדר התשע"
ה
(9.3.2015)
בשם המבקש:
עו"ד עליזה לוין
בשם המשיבה:
עו"ד שמרית גולן
החלטה
השופט צ' זילברטל:
1.המבקש נמנה על המערערים בע"א 6757/13, אשר במסגרתו נדונה, בין היתר, השגתם של אותם מערערים על פסק דינו מיום 27.8.2013 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 13192-05-09), שבגדרו ניתן צו לסילוק יד המערערים מחלקת קרקע בראשון לציון (חלקה 367 בגוש 4242). יתר המערערים הם המשיבים הפורמאליים. ערעור המערערים, ובהם המבקש, נדחה בבית משפט זה ביום 19.8.2015 וניתנה בפסק הדין ארכה לסילוק יד המערערים מהחלקה עד ליום 3.1.2016.
2.בפנינו בקשת המבקש "להמשך עיכוב ביצוע פסק הדין ועיכוב הליכי הוצאה לפועל". מהבקשה עולה, כי ביום 28.12.2016 הגיש המבקש לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה כספית נגד המשיבה, בטענה כי הוא זכאי לפיצוי שיבטיח לו דיור חלופי נאות, בהתחשב, בין היתר, בכך שהמבקש מתגורר מזה עשרות שנים במבנה המצוי בחלקה, מצבו הבריאותי קשה ואין לו מקום מגורים אחר. לטענת המבקש, יש לעכב את סילוק ידו מהחלקה עד לסיום ההליכים בתביעתו האמורה, שכן אין זה ראוי לפנותו בטרם יוסדר נושא הפיצוי. המבקש מוסיף וטוען, כי אם תסולק ידו מהמקרקעין בטרם תוכרע תביעתו הכספית, הדבר יביא לשינוי המצב שכן הנכס יהפוך לנכס נטוש ולכך תהיה השלכה על תביעתו הכספית. לטענת המבקש, אילו היתה תביעת הפיצויים נכרכת בשעתו בהליך שהביא לסילוק ידו מהקרקע, לא היה נוצר המצב הנוכחי בגדרו הוא עלול למצוא עצמו ללא כל אפשרות למציאת פתרון דיור חלופי.
מהבקשה עולה כי מועד הפינוי קבוע, לעת הזו, ליום 22.1.2017.
3.המבקש צרף לבקשה את עמדת באת כוח המשיבה, עו"ד שמרית גולן, הכלולה במכתב תשובה מיום 16.1.2017 לפניית באת כוח המבקש. המשיבה מתנגדת לבקשה ומדגישה כי בפסק הדין בע"א 6757/13 נקבע במפורש שאין מקום להתנות את ביטול הרישיון שניתן בשעתו למערערים בתשלום פיצוי כספי. לגישת המשיבה אין כל עילה לתשלום פיצויים למבקש, ובכל מקרה אין להתלות את הפינוי בסוגיית הפיצוי.
4.דין הבקשה להידחות.
ראשית , בית משפט זה סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין, אשר כלל, כאמור, הוראה גם באשר למועד סילוק היד. יודגש, כי בית משפט זה היה מודע לכך שעל המערערים, ובהם המבקש, יהיה לסלק ידם מהקרקע ללא קשר לתשלום פיצויים (ככל שקיימת זכאות להם), ובהתחשב במכלול הנתונים קצב את המועד לסילוק היד. שנית , המועד שנקבע בפסק הדין חלף לפני יותר משנה (!) ובבקשה לא ניתן כל טעם לכך שהיא הוגשה רק לאחר שהמבקש כבר הפר את הוראות פסק הדין. לא זו אף זו – הבקשה הוגשה "בדקה התשעים", ימים בודדים לפני המועד שנקבע לביצוע פסק הדין, אף זאת ללא כל הסבר. שלישית , ככל שהמבקש תולה את זכותו לעיכוב ביצוע סילוק היד בעובדת הגשתה של התביעה הכספית, הכתובת להגשת בקשה מתאימה אינה בית המשפט העליון, אלא הערכאה הדנה בתביעה הכספית. אין להיענות לבקשתו החלופית של המבקש להעביר את הבקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט השלום, שכן דין הבקשה, כפי שהוגשה לבית משפט זה, להידחות. יודגש, כי אין אנו מחווים דעה באשר לסיכויי בקשה לסעד זמני שתוגש, אם תוגש, לבית משפט השלום הדן בתביעתו הכספית של המבקש.
הבקשה נדחית, בנסיבות אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בטבת
התשע"ז (18.1.2017).
ש
ו פ ט ת
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט