ע"א 7223-23 ע"א 7223-23

1.בקשת רשות הערעור דנא נסבה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' חן-ברק) בפש"ר 16789-01-12 ובפש"ר 25783-01-12 מיום 13.6.2023 (להלן גם: ההחלטה). במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט על ביטול עסקת מכר של נכס שהיה בבעלות המבקשים (החייבים בהליך פשיטת הרגל) לאמו של המבקש 2. יצוין כי עסקה זו אושרה על-ידי בית המשפט קמא בהחלטה מיום 1.3.2020. עוד נקבע בהחלטה כי סכום מסוים שהועבר לקופת הכינוס על-ידי המבקשת 1, שמקורו במענק ודמי לידה, לא יושב לה. לבסוף, במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט קמא גם על ביטול הליך פשיטת הרגל ביחס לשני המבקשים, וזאת בהסכמתם.

2.במסגרת בקשת רשות הערעור דנא המבקשים משיגים על ביטול עסקת המכר ועל דחיית בקשת המבקשת 1 להשיב לידיה את מענק ודמי הלידה שהעבירה לקופת הכינוס. המבקשים מדגישים כי הם אינם משיגים על ההחלטה המורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינם.

3.בתשובת המשיבה 2 לבקשת המבקשים למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה נטען כי המבקשים צריכים היו לנקוט בהליך של ערעור בזכות חלף הגשת בקשת רשות הערעור, וזאת מאחר שההחלטה מושא ההליך מהווה "צו בפשיטת רגל" וכן מהווה "פסק דין" המסיים את נושא רכישת הזכויות בנכס על-ידי המשיבה 2.

4.המבקשים טענו בתשובתם כי הם סברו שההחלטה מושא ההליך היא בעלת אופי של "החלטת ביניים", ומשכך נקטו בהליך של בקשת רשות ערעור על מנת להשיג עליה.

סיווג ההליך

5.לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אופן ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.6.2023 הוא באמצעות הגשת ערעור בזכות, כמפורט להלן.

6.ראשית, נראה שאין חולק על כך שלמבקשים קיימת זכות ערעור על חלקה של ההחלטה המורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינם, בין משום שמדובר על "צו בפשיטת רגל" בהתאם לסעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ובין משום שמדובר בהחלטה אשר הביאה לסיומו של ההליך (ראו: ע"א 2604/20 עודה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 3 (9.12.2020)). אמנם המבקשים מדגישים כי הם אינם מעוניינים להשיג על הרכיב האמור בהחלטת בית המשפט קמא, ואולם כבר נפסק בעבר כי משעה שנמצא שלבעל דין זכות ערעור על חלק מסוים בפסק דין, משתרעת זכות זו גם על יתר רכיבי פסק הדין. הובהר כי הטעם לכלל האמור הוא הרצון להימנע מפירוק כל פסק דין לגורמיו והשאיפה לנצל באופן יעיל את משאבי המערכת השיפוטית. עוד הובהר כי כלל זה אף עולה בקנה אחד עם השאיפה ליצור כללים דיוניים "ידידותיים למשתמש" (ראו והשוו: רע"א 7141/18 המועצה המקומית תעשייתית נאות חובב נ' י.מ. הנדסה אופטית בע"מ (11.12.2018); רע"א 7965/21 פיינזילבר נ' ס.ע.מ.ר. נכסים ואחזקות בע"מ (13.12.2021); ע"א 1622/22 זיו נ' נוריס מדיקל בע"מ, פסקה 8 (26.7.2022)).

7.בענייננו, כאמור, משנמצא כי למבקשים זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הליך פשיטת הרגל בעניינם, זכות זו משתרעת אף על יתר חלקי ההחלטה.

8.שנית, למבקשים עומדת זכות ערעור עצמאית מכוח דיני הערעור הרגילים גם על הרכיב בהחלטה המורה על ביטול עסקת המכר. זאת, מאחר שהחלטה זו הביאה לסיום היחידה הדיונית בעניין עסקת המכר האמורה, והיא "סתמה את הגולל" על טענות המבקשים בנדון (ראו והשוו: רע"א 3354/16 סבג נ' סיגל (31.7.2016)).

9.על רקע כל האמור לעיל, יש לשנות את סיווג ההליך מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות.

10.בטרם תינתן החלטה בבקשת המבקשים (שמעתה יכונו המערערים) בבקשתם לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה, ניתנת להם ההזדמנות להגיש את הנספחים שנטען שצורפו לבקשתם האמורה מיום 26.9.2023, אך בפועל לא צורפו לה (מלבד התצהיר המבקשת 1). ככל שהם מעוניינים בכך, המערערים יצרפו את הנספחים האמורים עד ליום 19.12.2023. לאחר מכן תינתן החלטה בבקשת הפטור.

11.סוף דבר: המזכירות מתבקשת לשנות את סיווג ההליך כאמור בפסקה 9 לעיל, ובהתאם לכך אף לעדכן את סכומי האגרה והערובה שיש לשלם ולהפקיד במסגרת ההליך. ההליך יושב לעיוני ביום 20.12.2023.