פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 7298/00 - ג'
ע"א 7396/00
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערערים בע"א 7298/00:
אוחיון אלברט ועוד 122 אח'
נ ג ד
המשיבים בע"א 7298/00:
1. חממי עזרא
2. חממי שלמה
3. בסט דוד סמואל
4. רמי חרושת מרצפות בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום
18.8.00 בת"א 1208/96 (כבוד סגן הנשיא מ' טלגם)
בשם המבקשים: עו"ד י' ש'
גולן
בשם המשיבים: עו"ד אמיר
איבצן; עו"ד רונית דיסטניק
החלטה
1.בפניי בקשה מטעם המערערים חנניה ותמר עובדיה, לעכב את ביצוע הוראת פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד סגן הנשיא מ' טלגם) לפיה חויבו בתשלום 60,000 ₪ למשיב 2.
לטענת המבקשים שגה בית המשפט קמא בכך שחייב אותם בתשלום הסכום האמור, משום שלא הייתה נגדם כל תביעה שכנגד, וטענותיו של חממי לעניין חוב זה הועלו כטענות קיזוז בלבד. המשיב מצדו אינו חולק על כך שלא הוגשה כל תביעה שכנגד, אך לטענתו נפסק לו הסכום האמור כהוצאות משפט.
2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, הכלל הוא שביצועו של פסק דין כספי לא יעוכב, אם לא הניח המבקש תשתית לכך שלא יוכל להיפרע מן הכספים שישלם, ותשתית כזו לא הונחה במקרה שלפניי (ראו לדוגמה: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מג(2) 172 ; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 860). אלא שלכלל זה יש חריג, והוא כאשר נראה שבית המשפט קמא נתפס לטעות גלויה וברורה שתיקונה מחייב תוצאה שונה, וסביר להניח שפסק הדין ייהפך בערעור (ראו: בש"א 7875/96 ער"מ רעננה לבנייה והשכרה בע"מ נ' יוסף שוקר ואח' פ"ד נב(3) 285).
דומני כי זהו המצב במקרה שבכאן.
הקביעה של בית המשפט המחוזי, אשר עומדת בלב הבקשה לעיכוב ביצוע, היא זו:
דחיתי את תביעתו של חנניה עובדיה לגבי ליקויים שאינם כלולים בתיקוני שנת הבדק, שכן חתימתו על נה/55ב התוספת לחוזה רכישת הפנטהאוז, ברורה ושרירה וויתורו אינו פרי אילוץ. חנניה התחייב לשלם פיצוי מוסכם בסך 15,000 דולר אם יפר התחייבותו, ונראה לי שזהו השכר והפיצוי המלא שעליו לשלם בגין התביעה, היינו חיוב בסך 60,000 ש"ח (ההדגשה הוספה)
לשונו של בית משפט קמא אינה מאפשרת למצוא בה את שמבקש המשיב, ונראה בעליל כי הסכום שבו חויבו המבקשים הושתת על עילה של הפרת חוזה, ועל הפיצוי המוסכם המגיע לחממי מכוחה, לדעת בית משפט קמא. מסקנה זו נתמכת בדבריו של בית משפט קמא עצמו, בהחלטה שנתן לאחר פסק הדין ובה נאמר:
החיוב של [המבקשים] נעשה על פי החוזה שחתם, בהנחה שקיימת נגדו תביעה נגדית מצד הנתבעים ולא כהוצאות במשפט. אם הדבר אינו כן, החיוב נעשה בטעות, אך אין זו טעות שניתנת לתיקון בהליך על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.
די בטעם זה כדי להורות על עיכוב ביצוע ההוראה האמורה, ולפיכך איני מוצאת לנכון להידרש לעניינים נוספים שעלו בבקשה.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת.
המשיב 2 ישלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 7500 ₪, בצירוף מע"מ.
ניתנה היום, כ' בתמוז, התשס"ג (20.7.03).
ש
ו פ ט ת