ע"א 7411/98 אבנר בורוכוב נ. אליהו טל

בפני בקשה לפטור מהפקדת הערבון והמרתו בערבות עצמית של המבקש או בערבות צד ג', בגין ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה הוצהר כי עסקת המכר שמכוחה רכש המבקש שני מגרשים מהמערערים בטלה.

בתצהיר התומך בבקשה נטען, כי המבקש מטופל באם סיעודית המחוברת למכשיר הנשמה, וכתוצאה מתלותה המוחלטת של האם והצורך לשמור עליה במשך כל שעות היממה, אין ביכולתו של המבקש לעבוד. לפיכך, המבקש ואמו מתקיימים מקצבת זקנה. כמו כן נטען, כי המבקש ניצל את מעט החסכונות שהיו ברשותו על מנת לשלם למשיבים את ההוצאות שנפסקו לטובתם בבית המשפט קמא.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, סכום הערבון שנקבע הינו סכום סביר ביחס לסכום ההוצאות אותו עשוי בית משפט זה לפסוק לטובת המשיבים, אם יידחה הערעור, וכן טוענים הם כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר.

באשר להצעת המבקש להמיר את הערבון בערבות צד ג', טוענים המשיבים כי המערער לא נתן פרטים כלשהם אודות צד ג' שיערוב להוצאותיהם בערעור.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).

נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת המבקש הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון (ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים , תקדין עליון 92(2) 1887).

במקרה דנן, כל שטען המבקש הוא כי אינו עובד בשל הצורך לטפל באמו, וכי הוא ואמו מתקיימים מקצבת זקנה. המבקש לא פירט האם ברשותו נכסים כשלהם, כגון: דירת מגורים אשר כנגדה הוא יכול ללוות את הסכום הדרוש להפקדת ערבון.

המבקש אף לא צירף לבקשה מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענה בדבר מצבו הכלכלי, כגון: תדפיסי חשבון בנק וכיוצא בזה.

יתר על כן, הטענה בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המבקש אינה מתיישבת עם העובדה כי רכש נכסי מקרקעין מהמשיבים, הם הנכסים נשוא הערעור.

זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211).

במקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת כל נסיון מצד המבקש לגייס כספים לתשלום הערבון מבני משפחתו או ממקורות אחרים.

בהעדר המסמכים והפרטים האמורים, לא הונחה בפני תשתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, שעל יסודה ניתן לפטור את המבקש מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

באשר לבקשת המבקש להמרת הערבון בהתחייבות עצמית: הלכה היא כי התחייבות עצמית של המבקש אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ומשמעות הבקשה היא למעשה פטור מהחובה להפקיד ערבון (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, בעמ' 821).

משקבעתי, כי אין הצדקה לפטור את המבקש מן החובה להפקיד ערבון, הרי שאין מקום להתיר המרת הערבון בהתחייבות עצמית.

לעניין המרת הערבון בערבות צד ג', הרי שדין בקשה זו אף היא להידחות, מהטעם שהמבקש לא נתן פרטים כלשהם אודות צד ג', זהותו, יכולתו הכלכלית ונכונותו לערוב להוצאות המשיבים בערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש יפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.