ע"א 7493/10 טנצר נכסים והשקעות בע"מ נ. בנק כרמל אגוד למשכנתאות והשקעות ב

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה נתמכת בתשתית עובדתית וראייתית מינימאלית לגבי מצבם הכלכלי של המבקשים ולגבי יכולתם לגייס את סכום העירבון ממקורות חיצוניים. אכן, בעל-דין המבקש פטור מעירבון אינו יכול להסתפק בהעלאת טענות כלליות לגבי מצב כלכלי קשה ועמידה מול שוקת שבורה. עליו להגיש בקשה מפורטת בצירוף כל האסמכתאות הרלבנטיות, לרבות באשר לאפשרות לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. בענייננו לא נתקיימו הדרישות הללו ולוּ בקירוב, ומשכך לא ניתן לומר כי מתקיים תנאי-הבסיס למתן הפטור המבוקש – הוכחת חוסר יכולת כלכלית. ברי גם כי "הנכס שעליו השתלטו המשיבים" (כלשונם של המבקשים), שהוא הנכס נשוא ההליך, אינו יכול לשמש חלופה השווה בערכה להפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית, כבטוחה וודאית, זמינה וקלה למימוש לגביית הוצאות המשיבים בהליך שבכותרת.

לא למותר לציין – בבחינת למעלה מן הצריך במקרה זה – כי אליבא דהמשיבים 2 ו- 4, טרם שולמו להם ההוצאות שנפסקו לטובתם בהליכים הקודמים. בכך יש כדי ליתן משנה תוקף לחשיבותו של העירבון בהליך הערעור.

המבקשים עותרים, באופן חלופי, להאריך את המועד להפקדת העירבון עד שתתקבל הכרעה בבקשה לסעד זמני שהגישו לבית משפט זה, ויתברר אם נדרשים הם להפקיד ערובה כתנאי למתן הסעד הזמני. אף בקשה זו דינה להידחות. משהוגש ערעור, "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב" (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). תכלית העירבון המופקד עם הגשת ההליך שונה ומובחנת מתכלית הערובה שעשויה להתלוות למתן סעד זמני. מכל מקום, משלא הונחתה תשתית עובדתית המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון שנועד להבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך הערעור, אין מקום לוותר על הפקדתו, וגם אין לעכב את ההפקדה ולהכפיפה להחלטה שתתקבל בקשר לסעד הזמני.

לאור האמור, ומשלא מצאתי בנסיבות העניין לשנות את סכום העירבון לכאן או לכאן, אני קובע כי על המבקשים להפקיד את העירבון שנקבע (בסך 40,000 ₪) תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים 2 ו- 4 בגין הבקשה שלפניי, בסכום של 2,000 ₪.