ע"א 7876/09 מנאר ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ. מנאל חמאיסי

1.

לפניי בקשה לביטול פסק-דיני מיום 21.3.2010 אשר הורה על מחיקת ההליך שבכותרת בהתאם להסכמת הצדדים. פסק-הדין ניתן בהתאם לבקשה מוסכמת לכאורה שהוגשה ביום 17.3.2010 במסגרתה התבקש בית משפט זה ליתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה שצורף לבקשה ולהורות על מחיקת ההליך.

מבקשת המשיבים מיום 23.4.2010 ומהודעת המערערים מיום 27.4.2010 עולה כי ההסכם הלכאורי שעל-בסיסו נמחק ההליך שבכותרת, כלל לא שיקף הסכמה בין הצדדים. מדובר במסמך שהוחלף בין בעלי-הדין במסגרת הליכי מו"מ ולא הבשיל לכדי הסכם. נסיבות הגשתו לבית משפט זה אינן ברורות, ובעניין זה רב הנסתר על הנגלה.

מכל מקום, מוסכם על הצדדים שלפניי כי הבקשה למחיקת ההליך ולמתן תוקף להסכם הפשרה שצורף לה, לא שיקפה הסכמה בין הצדדים. זאת ועוד; על-פני הדברים, לא היה מקום להורות על מחיקת ההליך באשר עוד ביום 14.12.2009 ניתן פסק-דינו של כב' הרשם מרזל לפיו ההליך שבכותרת נדחה בהעדר הפקדת עירבון. לאחר פסק-הדין האמור הגישו המערערים בקשה לביטול פסק-הדין וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון, ואולם בקשות אלה טרם הוכרעו וממילא פסק-הדין בדבר דחיית ההליך עודנו בתוקף. אשר על כן, בהסכמת הצדדים ונוכח הטעמים האמורים, אני רואה להורות על ביטול פסק-דיני מיום 21.3.2010.

2.

משכך, מונחות לפניי בקשת המערערים לביטול פסק-דינו של כב' הרשם מרזל מיום 14.12.2009 שהורה על דחיית ההליך באין הפקדת עירבון, וכן בקשתם להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון. המשיבים מתנגדים לשתי הבקשות ואף טוענים כי ההליך שבכותרת הוגש באיחור. המערערים טוענים בתגובתם כי ההליך הוגש במועדו.

3.

אשר לבקשה לביטול פסק-דינו של כב' הרשם מרזל - עיינתי במכלול החומר שמצוי בתיק. המערערים אינם טוענים כי לא הומצאה לידיהם ההודעה בדבר קביעת העירבון בהליך שבכותרת בסך 30,000 ₪ על-ידי המזכירה הראשית. זאת ועוד; המערערים מאשרים בבקשתם מיום 21.12.2009, כי ביום 1.12.2009 הם קיבלו לידיהם התראה מבית המשפט בדבר רישום ההליך לדחייה עקב אי הפקדת עירבון. אף-על-פי-כן, העירבון לא הופקד במועדו, בלא שלא הוגשה על-ידי המערערים בקשה להארכת מועד להפקדת עירבון. אף לא הוגשה על-ידם בקשה לפטור מעירבון. התנהלות דיונית זו אינה ראויה ופועלת לחובת המערערים. אמנם, לטענתם המערערים, ביום 14.12.2009 הם שלחו לבית המשפט באמצעות הדואר בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון, אולם ביום 15.12.2009 נודע להם כי ביום משלוח הבקשה - 14.12.2009 – כבר ניתן פסק-דינו של כב' הרשם מרזל בדבר דחיית ההליך באין הפקדת עירבון. אף אם אקבל טענה זו, לא ברור מדוע המערערים השתהו זמן ניכר בהגשת בקשה לפטור מעירבון ולא הגישו אותה בסמוך לאחר הגשת ההליך שבכותרת ביום 1.10.2009. זאת ועוד; לא ברור מדוע על-אף חלוף הזמן מצאו לנכון המערערים להגיש רק בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון. התנהלות דיונית זו פועלת אף היא לרעת המערערים.

עם זאת, ראיתי להביא בחשבון שיקוליי כי הבקשה לביטול פסק-דינו של כב' הרשם מרזל הוגשה בתוך מועד ה- 30 ימים הקבוע בדין להגשתה. זאת ועוד; בהתאם לפסיקה, סמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת ערבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שי מוש מדוד ו מוש כל (ראו: ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865 (2001)). משהתברר כי המערערים עומדים על ההליך, דומה כי הסעד בגין מחדליהם הדיוניים ראוי שיתבטא בפסיקת הוצאות. לפיכך, אני רואה להיענות לבקשה לביטול פסק-דינו של כב' הרשם מרזל בדבר דחיית ההליך אולם באופן מותנה בלבד, ותוך חיוב המערערים בהוצאות המשיבים כפי שיפורט להלן.

3.

אשר לבקשת המערערים להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון – כאמור, המערערים לא הציגו הסבר ממשי מדוע בחלוף זמן ניכר מאז פתיחת ההליך, ראו להגיש בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשה לפטור מעירבון, תחת הגשת הבקשה גופה. יוער כי פנייתו של המערער ללשכת הסיוע המשפטי לא נעשתה לגבי ההליך שבכותרת, וממילא אין בה כדי להוות טעם לבקשת אורכה כאמור. בהתחשב בכל אלה, אינני רואה להיעתר לבקשה להארכת מועד.

עיון בבקשה שלפניי מעלה כי היא כוללת את טענות המערערים לעניין הפטור מערבון לגופם של דברים, תוך צירוף תצהיר ואסמכתאות. שקלתי טענות אלה ואת החומר שצורף להן, וכן את טענות המשיבים. המערערים אינם מוסרים פרטים מדויקים בצירוף תיעוד מתאים אודות מצבה הכלכלי של המערערת 1 – חברה בע"מ. דף פירוט חובות החברה לרשם החברות בגין אגרה שלא שולמה אינו מספיק בהקשר זה. חוסר זה בולט על רקע העובדה שבהליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי הופקדה לטובת המערערת 1 ערבות צד ג' בסך 100,000 ₪ בלא שנמסרו פרטים אודות אותו צד ג' שלכאורה עשוי לסייע גם בהפקדת כספי העירבון עבור ההליך שבכותרת. אשר למערער 2 – מהחומר שבתיק עולה כי הוא שרוי בחובות ומתנהלים נגדו הליכי הוצל"פ. עם זאת, המערער נמנע מלצרף תלושי שכר. הוא נמנע מלמסור מידע בצירוף אסמכתאות מתאימות אודות נכסים שבבעלותו ואודות רמת חייו. אף לא נמסרו פרטים בליווי תיעוד מתאים אודות ניסיונות לגייס את כספי העירבון מהסביבה הקרובה, ובכלל זה בני משפחה (לרבות בנו של המערער שהינו עו"ד). לכך יש להוסיף כי המערערים נמנעו מתשלום ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בהליכים קודמים. בהתחשב בכל אלה, אינני רואה לפטור את המערערים מהפקדת עירבון, וזאת בלא צורך להידרש לסיכויי ההליך. עם זאת, נוכח המצב הכלכלי הנטען ובהתחשב במהות הערעור שעניינו מחיקת תביעתם של המערערים בגין אי הפקדת ערובה, רואה אני להפחית את סכום העירבון לסך של 20,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו.

יודגש כי הפקדת סכום העירבון במועד האמור מהווה תנאי לביטול פסק-דינו של כב' הרשם מרזל מיום 14.12.2009 בדבר דחיית ההליך. לא יופקד העירבון במועדו, יוותר פסק-הדין האמור על כנו.

נוכח התנהלותם הדיונית הבלתי ראויה של המערערים כפי שהובהר לעיל ובהתחשב בטורח ובהכבדה שנגרמו למשיבים, יישאו המערערים בשכר-טירחת עורך-דין המשיבים בגין ההליך שלפניי בסך 3,000 ₪. היה ויופקד העירבון במועד, יוחזר התיק אליי לשם מתן הכרעה בשאלת האיחור בהגשת ההליך.