ע"א 6593/12 מנאר ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ. מנאל חמאיסי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המערערת אכן זכאית לפטור מתשלום אגרה לפי תקנה 18(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אולם לבקשה לפטור מהפקדת עירבון אין בסיס. ראשית, העובדה שהופקד עירבון בערעור הקודם שהגישה המערערת (ע"א 7876/09) – שבעקבותיו הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי – אינה מצביעה כלל וכלל על היעדר צורך או על היעדר הצדקה בהפקדת עירבון בערעור הנוכחי. אדרבא, כפי שהופקד עירבון שם, כך יש מקום להפקדת עירבון בערעור הנוכחי, בסכום מתאים. שנית, המערערת מעלה טענות באשר למעמדם של המשיבים ולדרך התנהלותם (ואף טוענת למרמה מצדם), אולם אין זה השלב המתאים לבירור טענות כאלה, ויש להזכיר כי המשיבים – הם הנתבעים בהליך דלמטה – לא זו בלבד שזכו במשפט, אלא שנפסקו לזכותם שכר-טרחה והוצאות משפט בסכומים ניכרים (150,000 ₪ ו- 15,000 ₪, בהתאמה). עוד אזכיר בהקשר זה כי סכום ההוצאות בערכאה הדיונית אמנם אינו זהה בהכרח לסכום העירבון בערכאת הערעור, אך בהחלט מהווה אחד השיקולים הרלוונטיים לעניין זה. שלישית, המערערת לא הניחה תשתית עובדתית וראייתית המצביעה על היעדר יכולת להעמיד כספים לצורך עירבון, אדרבא, מדובר בחברה מיוצגת, שהפקידה עד כה עירבונות וערבויות בסכומים לא מבוטלים. כמו-כן יצוין כי סכום העירבון שנקבע בהליך הקודם (ע"א 7876/09) - 20,000 ₪ - הושפע משיקולים שונים ובהם מהות ההליך (ראו החלטת כבוד הרשמת כהן לקח מיום 29.4.2010). המצב היום שונה, בין היתר מבחינת מהות ההליך והיקפו, ואזכיר שוב את סכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט המחוזי ואת העובדה שלא הונחו לפניי נתונים ואסמכתאות לעניין המצב הכלכלי.

זאת וגם זאת: יש לדחות את בקשתה של המערערת להמיר את העירבון בהתחייבות עצמית. התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון לצורך תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו בש"א 5385/09

עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (טרם פורסם, 16.7.2009)). זאת ועוד, בהיעדר הסבר ברור ומבוסס השולל זאת, חזקה על בעל-דין הטוען כי אפשר לסמוך עליו שישלם הוצאות בסופו של הליך – והרי זו משמעותה של "התחייבות עצמית" – כי יש בידיו האמצעים הכספיים הדרושים להפקדת עירבון כמצוות הדין.

בטרם סיום אבהיר כי המערערים מציגים נימוקים שונים מדוע לשיטתם לא תהיה הצדקה לחייבם בהוצאות, אפילו אם ערעורם יידחה. אך שוב, ברור כי לא זה הזמן ולא זו המסגרת לבירור טענות אלה, ושאלת ההוצאות תוכרע בסופו של ההליך, על-ידי השופטים שידונו בערעור. כעת מצויים אנו בהתחלה, ובשלב זה – כך מורות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – בעל-הדין היוזם הליך-של-ערעור מחויב בהפקדת עירבון (אלא אם מתקיימים התנאים למתן פטור, שהם – במצטבר – הוכחת חוסר יכולת כלכלית וסיכויי הליך גבוהים). כמובן, אם תתגשם נבואתם של המערערים, והם לא יחויבו בסופו של יום בהוצאות המשיבים, יושב להם העירבון, בכפוף להיעדר מניעה בדין לכך. אציין כי לאור האמור לעיל איני רואה צורך להיזקק לסיכויי ההליך, אך אפנה לאמור בהחלטתה של כבוד השופטת חיות מיום 23.9.2012, בדחותה את בקשתה של המערערת לעיכוב ביצוע.

סיכומם של דברים: המערערת פטורה מתשלום אגרה בהליך זה. המערערת תפקיד עירבון בסך של 40,000 ₪ תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.