ע"א 8104/16 רס. אא. יזמות והשקעות בע"מ נ. תמיר כהן

המערערת עותרת להשבת ערבות בנקאית אותה הפקידה בהתאם להחלטה מיום 6.11.2016, בה ניתן סעד זמני. הערבות הבנקאית הופקדה "לשם פיצוי בני הזוג כהן באם יגרם להם נזק בעקבות הסעד הזמני". המשיבים הגישו תגובה בה מתנגדים הם לבקשה, והבקשה והתגובה הועברו לטיפולי (החלטת כב' השופט נ' הנדל מיום 17.4.2018).

המערערת מלינה בבקשתה על כך שעם סיום ההליך הושבה לידיה הערבות הבנקאית שהופקדה כעירבון אך לא הערבות הבנקאית שהופקדה בהתאם להחלטה הנזכרת. ואולם, בצדק לא הושבה הערבות שהופקדה להבטחת הנזקים העשויים להיגרם כתוצאה מן הסעד הזמני. הוראת תקנה 371(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) קובעת בהקשר זה: "לא הוגשה לבית המשפט תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני, בתוך ששה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני, יוחזר למבקש כתב הערבות...". דהיינו, רק אם בחלוף פרק זמן של שישה חודשים ממועד פקיעת הצו הזמני (בענייננו- מועד פסק הדין בערעור, ראו החלטה מיום 17.4.2018) מסתבר כי לא הוגשה תובענה או בקשה לפיצויים יש להשיב את הערבות הבנקאית למפקידה. כל עוד לא חלף פרק הזמן הנזכר, יש להותיר את הערבות בקופת בית המשפט (ראו ע"א 2954/17 דוידוביץ נ' עו"ד רונן מטרי ואיל רוזובסקי (8.2.2018)).

המשיבים טוענים בתגובתם כי במסגרת הסיכומים שהגישו בהליך הערעור העלו הם טענה לנזק שנגרם להם כתוצאה מן הסעד הזמני, וכי על יסוד זה יש להעביר לידיהם את כספי הערובה. ואולם בטענות אשר נכללו במסגרת הסיכומים אין משום "תובענה או בקשה לפיצויים" (ובין היתר יצוין כי בבקשה כאמור יש להוכיח את היקף הנזק שנגרם וקיומו של קשר סיבתי בין הצו הזמני לנזק, ראו: ע"א 954/15 י. ע דן סנטר ב.ב שותפות מוגבלת נ' עלרונט דן בע"מ , פסקה 9 ((30.3.2016)). אשר על כן, על יסוד התגובה שלפניי אין מקום להורות על חילוט הערבות הבנקאית לטובת המשיבים.

המסקנה העולה מן האמור היא כי בנקודת הזמן הנוכחית ונוכח הוראת סעיף 371(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי אין מקום להורות על השבת הערבות הבנקאית לידי המערערת; ולצד זאת, בשלב זה אין בסיס להורות על חילוט הערבות הבנקאית לטובת המשיבים, וככל שהם עומדים על מבוקשם עליהם לנקוט בהליך מתאים.