ע"א 817/15 מויאל הנדסה בע"מ נ. אריה רואש

1.

בפני בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.1.2015 (ת"א 20343-07-12, השופט מ' רניאל ).

2.

בין הצדדים התקיימו קשרים עסקיים הנוגעים למספר מיזמי נדל"ן, ובמסגרת כך ביום 17.11.2009 נחתם "הסכם מייסדים להקמת חברה" בין המבקשת 1, מויאל הנדסה בע"מ (להלן: מויאל הנדסה ), הנמצאת בבעלותו של יוסף מויאל, המבקש 2, לבין המשיב, אריה רואש (להלן: רואש ). החברה שההסכם דיבר בה לא הוקמה, אך בית המשפט המחוזי קבע על בסיס הראיות שהונחו בפניו כי בין מויאל הנדסה לבין רואש נקשרו יחסי שותפות. כן נקבע כי השותפות בין הצדדים השתרעה גם לפעילות במיזם בניה במגרש 13317, חלקה 622 בגוש 10426 בקרית מוצקין (להלן: המיזם ). בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי ביום 10.1.2012 פורקה השותפות, ועל כן רואש זכאי לקבל את חלקו במיזם, שאותו העריך בית המשפט המחוזי בסך של 1,424,000 שקל. בהתאם לכך, חיובו המבקשים לשלם סכום זה לרואש.

3.

ביום 18.1.2015 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו. ביום 25.1.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי לא הוכח שאם המבקשים יזכו בערעור הם לא יוכלו לגבות את הסכום הפסוק מרואש.

4.

ביום 3.2.2015 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד עמו הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. בבקשה דנן טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, ומצביעים בהקשר זה על בקשה להפחתת עירבון שהגיש רואש ביום 24.7.2014 במסגרת תיק אחר (להלן: הבקשה להפחתת עירבון ). במסגרת בקשה זו עתר רואש להפחתת העירבון שהוא חויב להפקיד ונימק אותה ב"חסרון כיסו". המבקשים טוענים בהקשר זה כי רואש, שטען לפני מספר חודשים כי יתקשה להפקיד ערבון בסך של 35,000 שקל, אינו יכול לטעון כעת כי ביכולתו להשיב סך של כמיליון וחצי שקל אם יתקבל הערעור. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מצבו הכלכלי של רואש הוא בכי רע וכי חלק מהנכסים שרואש טוען שהם בבעלותו משועבדים. כן טוענים המבקשים כי למויאל הנדסה יכולת כלכלית מוכחת ואין כל חשש כי רואש לא יוכל להיפרע ממנה אם יידחה הערעור. לעניין סיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי הם טובים שכן הערעור אינו מופנה כנגד ממצאי עובדה או מהימנות וכי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות בולטות.

5.

רואש מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע וגורס כי אין כל חשש לכך שהמבקשים לא יוכלו להיפרע ממנו אם יתקבל הערעור. רואש טוען בהקשר זה כי מצבו הכלכלי איתן, וכי הוא בעליהם של ארבעה נכסי נדל"ן בשותפות עם אשתו, ששוויים הכולל עולה על שבעה מיליון שקל, וכן של נכס נדל"ן נוסף בשותפות עם אחיו. בהתייחס לבקשה להפחתת ערבון מציין רואש כי זו נערכה על ידיו במסגרת הליך שבו לא היה מיוצג, וכי למעשה כיוון לקושי הנובע מכך שסכום של כ-300,000 שקל שנפסק לטובתו הופקד בקופת בית המשפט ולא הועבר אליו. באשר לסיכויי הערעור, גורס רואש כי אלה נמוכים וכי בית המשפט המחוזי אף עשה עם המבקשים חסד בכך שחייב אותם בתשלום לפי הערכת שווי נמוכה של המיזם.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, מצאתי כי דינה להידחות.

כידוע, בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, ואין בהגשת ערעור על פסק דין, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין תוכרע על פי שני מבחנים עיקריים: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור. אשר למאזן הנוחות, כלל ידוע הוא כי חיוב בתשלום כספי יעוכב רק במקרים חריגים, מאחר שברגיל תשלום כזה אינו בלתי הפיך (ראו למשל: ע"א 177/13 מוסך תל חנן בע"מ נ' פרומוביץ , פסקה ז' (11.3.13)).

7.

בענייננו, לא השתכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, בהתחשב בתצהירו של רואש שבו פורטה מצבת נכסים נכבדת המצביעה לכאורה על כך שלמבקשים לא יהיה כל קושי להיפרע ממנו. אכן, אין לכחד כי בחינת הבקשה להפחתת ערבון, שבה טען רואש כאמור כי נגרם לו "חסרון כיס" וכי "חוסר יכולת כספית" עלולה למנוע ממנו את יומו בבית המשפט, מעוררת אי נחת מאחר שהדברים אינם משקפים לכאורה את פירוט נכסיו במסגרת תצהירו בגדרי ההליך דנן. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שרואש לא היה מיוצג באותו הליך וערך את הבקשה בעצמו יש מקום לתת לו ליהנות מן הספק במובן זה שהוא לא יהיה מושתק מלפרוס כעת את מלוא הנתונים על מצבו הכלכלי. בסופו של יום, נתונים אלה מצביעים לכאורה על כך שמצבו הכלכלי שפיר. נוכח כך, אין לי צורך להביע עמדה בהתייחס לסיכויי הערעור.

8.

בשולי הדברים אציין כי ההתדיינות סביב הבקשה להפחתת ערבון מהווה דוגמה נוספת לכך שיש להקפיד על ניסוח מסמכים המוגשים לבית המשפט כך שחלילה לא יימסר בהם מידע שאינו מדויק. ראוי כי אף בעלי דין שאינם מיוצגים יקפידו על כך, ולא כל שכן כאשר עסקינן באנשי עסקים מנוסים.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.