פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
817/15 - ג'
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המערערים:
1. מויאל הנדסה בע"מ
2. יוסף מויאל
נ ג ד
המשיב:
אריה רואש
בקשה למחיקת ערעור שכנגד
החלטה
לפניי בקשה מטעם המערערים, הם המשיבים שכנגד, להורות על מחיקת הערעור שכנגד שהוגש על ידי המשיב. זאת מן הטעם שהערעור שכנגד עוסק, כך לטענת המערערים, בעניינים שלא נכללו בערעור העיקרי, הן ביחס למערערת 1 והן ביחס למערער 2. המשיב מתנגד לבקשה.
להלן הרקע בקליפת אגוז: המשיב הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי כנגד שני המערערים בגין קשרים עסקיים אשר התקיימו בין הצדדים ביחס למיזם בנייה מסוים בקריית מוצקין (להלן: המיזם ). בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה באופן חלקי, ככל שהיא נוגעת למערערת 1, ודחה אותה במלואה, ככל שהיא נוגעת למערער 2. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בין המשיב לבין המערערת 1 התגבשה שותפות אשר השתרעה גם על המיזם; כי השותפות פורקה ביום 10.1.2012; וכי המשיב זכאי לקבל לידיו סכום בגובה מחצית מהערכת שווי המיזם נכון ליום זה. בית המשפט הדגיש כי משכתב התביעה הושתת על עילה מכוח דיני השותפויות, אין הוא נדרש להכריע בזכויות אשר אפשר שקיימות למשיב מכוח דיני החוזים. עוד נקבע, כי המשיב אינו זכאי לפיצויים בגין נזק לא ממוני על רקע הפסקת השותפות עמו, וכי בהיעדר עילה כנגד המערער 2 התביעה נגדו נדחית.
המערערים הגישו ערעור בטעמם על פסק הדין. בגדר הערעור השיגה המערערת 1, בין היתר, על אופן הערכת שווי המיזם על ידי בית המשפט. השגתו של המערער 2, לעומת זאת, הוגבלה אך לסוגיית אי פסיקת הוצאות לטובתו חרף דחיית התובענה נגדו. המשיב מצדו הגיש ערעור שכנגד בו השיג, בין היתר, על היבטים מסוימים של אופן הערכת שווי המיזם, על אי פסיקת פיצויים בגין נזק בלתי ממוני ועל אי פסיקת פיצויי קיום מכוח דיני החוזים. הערעור שכנגד הופנה כלפי שני המערערים גם יחד.
בבקשת המחיקה שלפניי טוענים המערערים, כי דין הערעור שכנגד להימחק מן הטעם שהוא עוסק בעניינים אשר לא נכללו בערעור העיקרי, ואשר ניתן היה להשיג עליהם רק במסגרת ערעור עצמאי (להבדיל מערעור שכנגד). עוד נטען, כי המשיב לא היה רשאי להשיג, בגדר הערעור שכנגד, על דחיית התובענה ביחס למערער 2, וזאת מאחר שהערעור העיקרי מטעם המערער 2 נסוב אך על אי פסיקת הוצאות משפט לטובתו.
לאחר ששקלתי בדבר ובחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה הנוהגות בכגון דא, אין בידי להיעתר לה.
כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, הכלל הוא כי על הערעור שכנגד לתחום עצמו להשגות אשר יש להן זיקה למסגרת העניינית שהותוותה בערעור העיקרי (למשל, בש"א 3868/90
יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256 (1990)). עם זאת, דרישת הזיקה העניינית פורשה על ידי הפסיקה בהרחבה, באופן שדי בזיקה רופפת ומצומצמת בהיקפה בין הסוגיות שבערעור העיקרי לבין אלה הנכללות בערעור שכנגד (למשל, ע"א 2266/14 ילין נ' אם תרצו ציונות או לחדול (29.9.2014); ע"א 4160/13 סלע בנגב חברה לעבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע (14.1.2015) והאסמכתאות הנזכרות שם).
בענייננו, ההליך בבית המשפט המחוזי עסק בשאלת זכאותו של המשיב לפיצוי כספי בגין הפסקת השותפות ביחס למיזם. סבורני, כי לצורך שאלת הזיקה העניינית יש לראות את כלל היבטי הפיצוי האמור כשלובים זה בזה וכבעלי חוט מקשר. כלומר, משהערעור העיקרי התייחס להיבטים מסוימים של הפיצוי הכספי אשר נפסק לטובת המשיב, רשאי היה המשיב להשיג, בגדר הערעור שכנגד, על היבטים אחרים הנוגעים לפיצוי האמור, ובכלל זה אי פסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני ואי פסיקת פיצויי קיום מכוח דיני החוזים. ודוק: העובדה שהסוגיות המועלות בערעור שכנגד שונות מאלה המועלות בערעור העיקרי הינה אך טבעית, שהרי דרך כלל מערער ומערער שכנגד לא יהיו שבעי רצון מאותן קביעות הכלולות בהכרעה בעניינם. לא למותר להוסיף, כי גם בערעור העיקרי נכללה השגה על כך שבית המשפט לא פסק את הדין על פי דיני החוזים (להבדיל מדיני השותפויות), וזאת בהתאם למתווה מסוים אשר הועלה על ידי המערערת 1.
זאת ואף זאת: המערער 2, אשר התובענה נגדו נדחתה כאמור, בחר לערער על אי פסיקת הוצאות לטובתו על ידי הערכאה הדיונית. משכך, על פי הפסיקה רשאי היה המשיב להשיג, בגדר הערעור שכנגד, על דחיית התובענה נגדו (רע"א 3507/03 כץ נ' מידד (20.7.2003); בש"א 7182/94 זילברמן נ' שנפלד , פ"ד מט(2) 1 (1995). פסיקה זו נזכרה זה לא מכבר בע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ (29.6.2014), פיסקה 29). דינה של הבקשה להידחות, איפוא, גם בעניין זה.
הבקשה נדחית. הטיפול בערעור ובערעור שכנגד יימשך כסדרו. המערערים יישאו בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיב בסך 1,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשע"ה (19.7.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם