ע"א 8272/07 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת נ' מימון ) מיום 20.9.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 7342/04.

1.

בין הצדדים מתנהלים מזה כשלוש שנים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, ביניהם תביעה לאיזון משאבים שהגישה המשיבה כנגד המערער. ביום 18.9.2007 הגיש המערער בקשה לפסילת השופטת. את בקשתו ביסס המערער על הטענה כי בחודש מאי 2007 השתתפה השופטת בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה. לט ענת

המערער, עצם השתתפות השופטת בחתונה בעת שהתיק תלוי ועומד מחייבת אותה לכל הפחות להודיע לצד האחר על ההשתתפות בחתונה, ואף לפסול עצמה מיוזמתה, כיוון שהדבר מעיד על קירבה ממשית בין השניים, המקימה חשש ממשי למשוא פנים. נטען כי במקרה זה התחייבה הפסילה גם ובמיוחד נוכח העובדה שבא-כוח המשיבה אינו רק מייצג של אחד מבעלי הדין בתיק, אלא מופנות כלפיו במסגרת התיק העיקרי טענות קשות, לפיהן הוא שותף לכאורה של המשיבה לסחיטת המערער ואחרים באיומים, שותפות הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בקביעת שכר טרחה התלוי בהיקף הכספים שתקבל המשיבה כתוצאה מההליך. עוד נטען כי השתתפות השופטת בחתונה זורה אור חדש על סדרת החלטות תמוהות ושגויות של בית המשפט שלא ניתן להסבירן אלא בקיומו של משוא פנים בניהול המשפט.

2.

בית המשפט, בהחלטה מיום 20.9.2007, דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתה הדגישה השופטת כי אין בינה לבין בא-כוח המשיבה קירבה ממשית או יחסי חברות. השופטת אישרה כי אכן הוזמנה והשתתפה בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה יחד עם שופטים נוספים. הובהר כי ההיכרות עם בא-כוח המשיבה היא כהיכרות עם עורכי דין נוספים ואינה יוצאת מגדר היכרות רגילה. על כן, קבעה השופטת כי אין בהשתתפותה בחתונה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. בערעור חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות, ומבהיר כי הוא אינו טוען כי הקרבה או ההיכרות בין השופטת לבין בא-כוח המשיבה, ואפילו השתתפות השופטת בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה מהווים הם כשלעצמם עילה לפסילת השופטת. ט ענת ו היא כי עילת הפסלות מתגבשת לנוכח העובדה כי בתיק עולות טענות קשות כלפי בא-כוח המשיבה באופן אישי, ההופכות אותו למעשה ל"צד להליך", בהן יאלץ בית המשפט להכריע בהכרח במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים.

3.

המשיבה טו ענת כי יש לדחות את הערעור. לט ענת ה, ההיכרות בין השופטת לבא-כוח המשיבה הינה היכרות רגילה על בסיס מקצועי הנובעת מן העיסוק המשותף בתחום. השופטת היתה אחת מבין קולגות רבים ואנשי מקצוע בתחום שהזמין בא-כוח המשיבה לחתונה. הודגש כי הטענה לפיה חלק מהותי מקו הגנתו של המערער הינו כי בא-כוח המשיבה הוא שותף להונאת בית המשפט קמא ולסחיטה באיומים אין בה שמץ אמת והיא "נתפרה" על ידי המערער לצורך בקשת הפסלות. מתצהיר העדות הראשית שהגיש המערער עולה כי טענות הסחיטה מופנות כלפי המשיבה. באי-כוחה מוזכרים במילים ספורות, אגב התייחסות למעשי המשיבה. גם בהקשר זה כל שנאמר הוא כי באי-כוח המשיבה היו מודעים למעשיה ותו לא. באם היה ממש בטענות המערער בעניין מעורבות בא-כוח המשיבה בסחיטתו, חזקה על המערער כי היה מפנה אותן לערכאות ולגופים המוסמכים לדון בהן. ואולם, נגד בא-כוח המשיבה לא עומדים כל הליכים בגין סחיטה באיומים, וגם לו היו כאלה הם היו מתנהלים במסגרת הליך פלילי, ובוודאי שלא בפני בית המשפט לענייני משפחה. לבסוף, טו ענת

המשיבה, כי ההחלטות עליהן מלין המערער בוטלו על ידי בית המשפט בנימוק שניתנו עקב טעות בטרם הוגשו סיכומי הצדדים.

4.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אשר לעצם השתתפות השופטת בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה, מבהיר המערער במסגרת הערעור כי הוא אינו טוען כי עצם ההיכרות בין השופטת לבא-כוח המשיבה, ואפילו השתתפות השופטת בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה מהווים כשלעצמם עילה לפסילת השופטת, ועיקר טענותיו בכך שהשופטת השתתפה בחתונת בנו של בא-כוח המשיבה על אף שהמערער מייחס לה "האשמות" חמורות בעניינים הקשורים לניהול התיק. נוכח עמדה זו לא ארחיב בשאלה הכללית של ההשתתפות בחתונה, מעבר לקביעה כי ראוי להקפיד הקפדה יתרה בהזמנות לאירוע אישי; לא כל היכרות מקצועית או חברית המצדיקה הזמנה לאירוע רב משתתפים יש בה כדי לפסול שופט. עניין זה הוא תלוי נסיבות מידת הקירבה לעורך הדין וטיב האירוע (ע"א 10129/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 3.6.2007). בנסיבות העניין, ובעקבות הבהרת השופטת כי אין בינה לבין בא-כוח המשיבה יחסי חברות, והשתתפותה בחתונה נבעה מההיכרות המקצועית ביניהם, כאשר השופטת היתה אחת מאנשי מקצוע רבים בתחום, אשר השתתפו באירוע, לא שוכנעתי כי יש בעצם ההיכרות וההשתתפות בחתונה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המצדיק פסילת השופטת. חזקה על השופטת שכשופטת מקצועית תדע להבחין בין מידע רלוונטי להליך שבפניה ומידע שאינו רלוונטי, וכי העובדה שהשתתפה בחתונת בנו של אחד מבאי-הכוח שבפניה לא תשפיע עליה בבואה להכריע בתיק שאותו בא-כוח מייצג צד בו.

5.

אשר לטענה כי למערער חשש בשל המיוחס לבא-כוח המשיבה בטענותיו, אין לנו אלא לומר כי תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר ל אמיר תם, אינם יכולים לשמש בסיס לט ענת פסלות (ע"א 3863/04 הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 22.6.2004); מרזל , בעמ' 85). לפיכך, אין בחשדות שמעלה המערער בעלמא, ולהשערתו מרחיקת הלכת לפיה בא-כוח המשיבה שותף לסחיטתו, כדי לבסס עילת פסלות. אין לגזור מעצם הייצוג של הלקוח ואופן קביעת שכר הטרחה כי ניתן לייחס לעורך הדין את הטענות המועלות כלפי הצד אותו הוא מייצג, וודאי שאין בכך להפוך את עורך הדין ל"צד להליך".

6.

לבסוף,

ככל שטענותיו של המערער נסבות על חוסר שביעות רצונו מהחלטות בית המשפט, ההלכה היא כי השגות בעניין זה מקומן בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם, 3.12.1998); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם, 30.12.2002); מרזל , בעמ' 178-174). מעבר לנדרש, יצוין, כי כאמור בתגובת המשיבה, בינתיים בוטלו ההחלטות עליהן מסתמך המערער בבקשת הפסלות, מהטעם שניתנו עקב טעות בטרם הגשת סיכומי הצדדים. אפשר שבראייתו של המערער התעורר החשש כי עצם השתתפות השופטת בחתונה הנ"ל, כמו גם החלטות בית המשפט, מצביעים על קיום משוא פנים כלפיו. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם, 28.6.2001); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם, 7.12.2004); מרזל , בעמ' 115).

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות שכר טרחת עורך-דין המשיבה בסכום של 7,000 ₪.