ע"א 8394/14 המנהל המיוחד עו"ד גיא וייס נ. לורנס דינר

בהמשך לאמור בפיסקה 1 להחלטתי מיום 9.6.2015, פנה מנהלה המיוחד של המשיבה 2 (להלן: ה מנהל המיוחד ו החברה , בהתאמה) לבית המשפט של פירוק וקיבל, ביום 10.6.2015, היתר להגשת ערעור (להבדיל מערעור שכנגד) על פסק הדין מושא ההליך דנן (להלן: פסק הדין ). משכך, מבקש המנהל המיוחד כי אכריע בבקשתו

להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו. יובהר, כי בבקשת הארכה צוין שהמשיב 1 והמשיב 4 מסכימים לבקשה; ואילו מן התגובות אשר הוגשו בהתאם להחלטתי מיום 12.4.2015 עולה כי

המערער והמשיבה 3 מתנגדים לבקשת הארכה (והמשיב 5 מתנגד אף הוא, ככל הנראה, לבקשה).

לאחר שעיינתי בכתבי בי הדין אשר הוגשו על ידי בעלי הדין השונים ובחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה הנוהגות בכגון דא, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן הארכה המבוקשת.

ראשית , בקשת הארכה הוגשה על ידי המנהל המיוחד ביום 2.4.2015, בסמוך לאחר מתן צו פירוק ביחס לחברה ומינויו כבעל תפקיד על ידי בית המשפט של פירוק (ביום 24.3.2015). אין חולק כי המנהל המיוחד לא יכול היה להגיש את הערעור עובר למועד מינויו, וכי לאחר המינוי נדרש לו זמן מה על מנת ללמוד את הסוגיות המתעוררות. ודוק: עסקינן בהליך של תובענה נגזרת אשר הוגש בשמה של החברה (על ידי המשיב 1), וממילא האינטרסים אשר עומדים לנגד עיניו של המנהל המיוחד אינם חופפים בהכרח לאלה אשר עמדו לעיניהם של בעלי השליטה בחברה עובר למתו צו הפירוק. לפיכך, העובדה שלא הוגש ערעור על ידי החברה בסמוך לאחר מתן פסק הדין, אינה צריכה לעמוד למנהל המיוחד לרועץ בעת בחינת בקשת הארכה מטעמו. דומני, כי הנסיבות המתוארות לעיל תומכות במתן ארכה וזאת על מנת לאפשר למנהל המיוחד למצות את זכויותיה של החברה כפי הבנתו.

שנית , חרף הזמן אשר חלף מעת הגשת הערעור דנן, ההליך עדיין מצוי בשלביו הראשוניים. למעשה, עד ליום זה טרם הוסדרה סוגית העירבון בהליך (ועל כן, כפי שצוין בהחלטתי הקודמת, טרם חלף המועד להגשת ערעור שכנגד). זאת ועוד, טרם ניתן למערער היתר מטעם בית המשפט של פירוק להמשך ניהולו של ההליך כנגד החברה. על רקע האמור, לא יהיה במתן הארכה המבוקשת כדי להכביד על ניהולו של ההליך או לעכבו.

שלישית , היותו של הערעור דנן תלוי ועומד תומך, כשלעצמו, במתן הארכה המבוקשת, שהרי פסק הדין טרם הפך חלוט וממילא לא יכולה הייתה להיווצר אצל בעלי הדין הסתמכות לגיטימית באשר לסופיותו.

התוצאה היא כי בקשת הארכה מתקבלת. המנהל המיוחד יהיה רשאי להגיש את הערעור מטעמו עד ליום 15.7.2015. דבר הארכה יצוין בפתח הערעור, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.