ע"א 8561/06 דניאלה דויטש נ. ישראכרט בע"מ

1.

לפני בקשה לפטור מערבון בסך 35,000 ₪ הנדרש במסגרת ההליך שבכותרת, או לחילופין הפחתתו. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 13.7.06 (להלן: פסק הדין), לפיו נדחתה בקשת המבקשת להכיר בתובענתה להחזר עמלות שנגבו ממנה ומיתר לקוחות המשיב בתובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק).

2.

המבקשת טוענת כי יש לפטור אותה מערבון הן נוכח תכלית החוק שמטרתו, בין היתר, מימוש זכות הגישה לבית המשפט (סעיף 1 לחוק); והן נוכח הסדרים מיוחדים לעניין שכר טרחה שנקבע בחוק (בסעיף 23 לו). בנוסף טענה המבקשת לקושי כלכלי בגיוס הסכום, בשים לב לכך ששילמה כבר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ (בצירוף מע"מ) וכן אגרת בית משפט בערעור. לבסוף נטען כי סיכויי ההליך טובים.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, החוק לא קבע הסדרים חדשים בכל הנוגע לשכר טרחה של ב"כ המשיב בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כזו, וכי גם בתביעות מעין אלו אפשר – ולעיתים מתבקש – כי מגיש התובענה או הבקשה ישא בשכר טרחת הצד שכנגד.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מערבון להידחות. חובת הערבון, גם בהליך זה, נובעת מתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. חובה זו חלה גם כאשר מ דובר

בערעור שעניינו תובענה ייצוגית, והחובה חלה גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי. כך נפסק במספר החלטות שניתנו טרם החוק (ראו למשל ע"א 8463/99 קדם נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ , פ"ד נו(1) 668; רע"א 3543/00 המועצה הישראלית לצרכנות ואח' נ' רשות שדות התעופה לישראל (לא פורסם)). אליבא דידי, חוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006, לא שינה מצב דברים זה. נכון הדבר כי בין תכליותיו "מימוש זכות הגישה לבית המשפט" (סעיף 1(1) לחוק), אולם בכך אין יסוד למתן פטור מערבון רק מהטעם שמ דובר בתובע מייצג או מי שמבקש לאשר תובענה כתובענה ייצוגית. כך, בין היתר, שעה שתכלית נוספת של החוק הינה "ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות" (סעיף 1(4) לחוק), ובכלל זה היכולת להשית במקרים המתאימים לכך את הוצאות המשפט על מבקש האישור, בייחוד על מנת למנוע הליכי סרק. זאת ועוד: סעיף 23 לחוק אכן קובע הסדרים לעניין פסיקת שכר טרחה לבא-כוח מייצג, אולם אין באלו בכדי להשליך על זכותו של המשיב, שהוא הנתבע, לזכות בשכר טרחה והוצאות וממילא לערבון שיבטיח חבות אפשרית זו של המבקשת. ער אני לכך כי המבקשת טוענת בערעורה כי שגה בית המשפט בחיובה בשכר טרחה של ב"כ המשיבה בשל עמדתה כי המחוקק קבע הסדר שלילי בנדון שעיקרו כי בא-כוח נתבע בתובענה ייצוגית כלל אינו זכאי לשכר טרחה, אולם טענה זו תתברר בערעור, ולצרכי ההליך שלפני, שעניינו חבות המבקשת בערבון, לא מצאתי בה ממש.

5.

על רקע זה, לא מצאתי מקום לטענות הנורמטיביות שעניינן פטור מערבון. אוסיף ואציין, כי גם בטענתה החלופית של המבקשת שהובאה לפני לא מצאתי מקום לפטור מערבון. הטענה לעניין המצב הכלכלי לא הוכחה דיה ואינה מספקת מסד מספיק לבקשה לפטור מערבון. לבסוף אציין, כי לא מצאתי כי שיעור הערבון שנקבע בהליך זה מלכתחילה אינו סביר, בשים לב למהות העניין, סכום ההוצאות שנפסק בערכאה דלמטה וכן הנהוג והמקובל בהליכים מסוג זה.

6.

התוצאה היא כי דין הבקשה לפטור מערבון להידחות. אין צו להוצאות בבקשה זו. הערבון שנקבע, בסך 35,000 ₪, יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה כאמור, ירשם הערעור לדחייה ללא התראה נוספת.