ע"א 8805/08 סופרמרקט כפר יונה בע"מ נ. עו"ד שי מילוא

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' סגנית הנשיא הש' ו. אלשיך), אשר קיבל את בקשתו של המשיב 3 להורות על בטלותו של הסכם שנכרת בין הצדדים, והורה למבקשת להשיב את כל שקיבלה במסגרת ההסכם.

2.

על פי העובדות שהוצגו בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה, המשיב 3 הינו בעל מניות לשעבר של חברת סופרמרקט כפר יונה בע"מ (להלן: החברה ), והבעלים בחלק מן המקרקעין בהם פעלה החברה. החברה החלה בהליכי פירוק ומונה לה מנהל מיוחד. בשלב מסוים בהליכים, נערכו הסכמים בין החברה, לחברת מחסני מזון חינם פלוס בע"מ (להלן: חינם פלוס ) שהינה בבעלותו של המבקש דורון יצחקי. במסגרת ההסכם, הועבר מלוא תוכן החברה, לרבות עובדיה ומלאי שברשותה לחינם פלוס, והושכרו לה המקרקעין עליהם פועלת החברה, אשר למשיב 3 בעלות חלקית בהם.

המשיב 3 הגיש את הבקשה נשוא ההחלטה מיום 9.7.08 בפש"ר 2428/07, להורות על בטלות הסכם המכר בין החברות, ולהשיב את התמורה ששולמה במסגרת העסקה לקופת הפירוק. הנמקתו הנה כי מדובר בהסכם "מכר עצמי" ( self dealing ), כאשר ההסכם נכרת יום אחד בלבד טרם תום תקופת השכירות של החברה במקרקעין שהמשיב 3 הוא בעליהם, והרוכשת מצויה בבעלות בנו של אחד

מבעלי מניות החברה (המבקש בעניינינו). עוד טוען הוא שתכלית ההסכם היא ריקון נכסי החברה והברחתם מידי נושיה. בית המשפט המחוזי החליט לקבל את הבקשה, ולהורות על בטלות והשבה.

3.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה לעיל, אשר נדונה במסגרת בש"א 14582/08. הבקשה נדחתה, בהנמקה שמדובר בהחלטה בעלת אופי כספי, אשר ההלכה הפסוקה מורה שלא לעכבה אלא בנסיבות חריגות. כמו כן, קובע בית המשפט המחוזי כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, משלא מדובר בהחלטה שאינה הפיכה, אלא נהפוך הוא, הכספים יופקדו בקופת הפירוק, וישמרו שם בבטחה עד החלטה סופית במסגרת הערעור.

4.

בבקשתם מונים המבקשים אין ספור פגמים שלטענתם נפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתם לעיכוב ביצוע, כגון העובדות עליהן התבססה ההחלטה, זכות העמידה של המשיב 3 בהליך, קביעות הנוגעות לפרשנות חוזה המכר, סתירות שלטענתם קיימות בין החלטותיו השונות של בית המשפט בעניינם ועוד.

בהסתמך על טענות אלו, סבורים המבקשים כי סיכויי קבלת הערעור אותו הגישו גבוהים. כמו כן, טוענים הם כי מאזן הנוחות נוטה לצידם, כיוון שדרישת ההשבה תטיל עליהם מעמסה כלכלית כבדה.

5.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, סבורה אני שדין הבקשה להידחות. הכלל הינו כי יבוצע פסק דין מיד עם הינתנו (ראו תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984). סטייה מכלל זה דורשת קיומם של שני מבחנים מצטברים, אותם על המבקש להוכיח: האחד הוא כי סיכויי קבלת הערעור הינם גבוהים. השני הוא מבחן מאזן הנוחות, במסגרתו נדרש להוכיח כי ביצוע פסק הדין יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו ועלול לגרום לו נזק בלתי-הפיך, אם וכאשר יתקבל הערעור (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); ע"א 8947/07

מיש-קן במושבה בע"מ נ' לינדאור (לא פורסמה, 18.2.2008)).

במקרים בהם מדובר בהחלטה היוצרת חיוב כספי, ההנחה היא שככלל קיום ההחלטה אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך אשר לא ניתן לרפאו על דרך של השבה במידת הצורך. על שום כך, בקשות לעיכוב ביצוען של החלטות כספיות יתקבלו רק במקרים יוצאי דופן, כאשר ברור לעין כי השבת הכספים ששולמו תהיה בלתי אפשרית או קשה עד מאוד (ראו: בש"א 4097/05 בנק הפועלים בע"מ - אגף משכן נ' זיתוני (לא פורסמה, 2.6.2005); ע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (טרם פורסם, 30.8.2006); ע"א 2074/07 גורן נ' זהבי (טרם פורסם, 6.3.2007)).

ההחלטה במקרה שבפני הנה בעלת אופי כספי כיוון שדורשת השבה של נכסי החברה, או שוויים בכסף, על כן חל עליה הכלל המתואר לעיל. מסכימה אני עם עמדת בית המשפט המחוזי כי לא מדובר במקרה החוסה תחת החריג, כיוון שסכום הכסף שיושב יופקד בקופת הפירוק אשר הינה תחת פיקוח מלא של בית המשפט. במידה ויתקבל ערעורם של המבקשים, יושב לידיהם הסכום שהופקד ללא קושי.

זאת ועוד, המבקשים בבקשתם לא התייחסו לכל נזקים ספציפיים כבדי משקל שיגרמו להם בעקבות הצורך בקיום ההחלטה, מלבד חוסר הנעימות בויתור על סכום הכסף, ולא תמכו טענתם במסמכים כלשהם.

6.

על אף שהמבקשים שטחו בפני טענות רבות בעניין סיכויי קבלת ערעורם, אין אני נדרשת לדון בעניין זה, כיוון שמשקבעתי שאחד מבין התנאים המצטברים אינו מתקיים, מתייתר המשך הדיון.

אי לכך הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.