ע"א 889/01עיריית ירושלים נ. אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ

המשיבה הגישה תובענה לסעד הצהרתי לפיו פרוייקט בנייה בו עסקה ("מעלה היובל") אינו גובל בכביש גולומב, ולפיכך סכומי כסף ששילמה המשיבה כהיטל סלילה עקב דרישת המבקשת, כדי למנוע עיכוב מתן היתר בניה נדרשו שלא כדין, ועל המבקשת להשיבם.

המבקשת דרשה את התשלום, שכן לפי חוק עזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה1975- (להלן: חוק העזר), רשאית המבקשת לדרוש תשלום עבור "נכס גובל", אשר מוגדר בסעיף 1 לחוק העזר כ"נכס הגובל רחוב או קטע מרחוב...". לטענתה, המבנה אותו בונה המשיבה גובל בכביש גולומב. המשיבה טענה, לעומת זאת, כי הנכס נשוא התובענה אינו גובל בכביש גולומב. זאת ועוד, היא טענה, כי בעת שנתבקש היתר הבניה כבר הסתיימה סלילתו של כביש גולומב, ועל-כן על פי חוק העזר, לא ניתן לחייבה בתשלום היטל סלילה.

בית המשפט קמא (השופטת ר' אור) קיבל את טענות המבקשת, הוא קבע, כי בחוק העזר נאמר, כי חובת תשלום היטל סלילה תחול רק על כביש שבנייתו טרם נסתיימה. "אם כוונת מחוקק העזר הייתה שכל מי שמקבל היתר בנייה לבנות בנכס שיש בגבולו כביש סלול משכבר הימים - חייב בהיטל סלילה לפי התוספת, היה עליו לקבוע זאת בחוק העזר ב'רחל בתך הקטנה'" (פסק-הדין של בית המשפט קמא בפסקה 36), ומאחר שהמשיבה רכשה את הנכס לאחר שסלילת כביש גולומב נסתיימה, אין לחייבה בתשלום ההיטל. משהכריע בשאלה זו לא ראה בית המשפט לנכון לדון בשאר השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, וקבע, כי "דרישת העירייה מן המבקשת [המשיבה דכאן] לשלם היטל סלילת כביש גולומב - נעשתה שלא כדין ובחוסר סמכות והיא בטלה ומבוטלת" (פסק-הדין של בית המשפט קמא בפסקה 47). בית המשפט חייב את המשיבה בתשלום סך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט. עם מתן פסק-הדין הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, דהיינו עיכוב תשלום שכר הטרחה והוצאות המשפט. בית המשפט קמא דחה את הבקשה.

המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין ובין השאר ערערה גם על גובה הסכום שנפסק לטובת המשיבה כשכר טרחה בבית-המשפט קמא; במקביל הגישה גם בקשה לעיכוב ביצוע תשלום שכר טרחת עורך-הדין. יצויין, כי עבור הסכום אותו שילמה המשיבה למבקשת, ואשר כתוצאה מפסק-הדין היה על המבקשת להשיב למשיבה, הוציא בנק הפועלים בע"מ, בו מתנהל חשבונה של המשיבה, התחייבות לשלם למבקשת כל סכום עד לגובה הסכום אותו שילמה המשיבה למבקשת כהיטל סלילה, וזאת אם יתקבל ערעורה של המבקשת. לטענת המבקשת מצבה הכלכלי של המשיבה הוא חמור, ועל-כן, אם יתקבל ערעורה של המבקשת והמשיבה תאלץ להשיב את כספי שכר הטרחה, לא תוכל המשיבה לשלם את הכספים. המבקשת הוסיפה, כי המשיבה המחתה את כספי שכר הטרחה לבנק הפועלים בע"מ לצורך פרעון חוב גדול שחבה המשיבה לבנק, ובכך יש הוכחה, כי המשיבה לא תזכה בכספים בחזרה, אם לא יעוכב ביצוע פסק-הדין.

בתגובתה לבקשה הודיעה המשיבה כי בנק הפועלים בע"מ נכון ליתן מכתב שיפוי המופנה למבקשת, להשיב לה את כל הכספים אשר יקבל ממנה, אם ידרש לעשות כן מכוח החלטה שיפוטית. אשר על כן בכפוף למתן כתב שיפוי כאמור, המתיחס לכספי שכר הטרחה, שהומחו לבנק על ידי המשיבה, לפיו יוחזרו הכספים אם יקתבל הערעור, דין הבקשה להדחות. משתינתן התחיבות כזו אין עוד חשש כי ביצוע פסק הדין עלול לגרום לתוצאה בלתי הפיכה.

בכפוף להתחיבות כאמור הבקשה נדחת.