ע"א 9692/16 שאול אסרף ובניו חברה לבנייה בע"מ נ. יעקב ואלעזר אברהמי חברה

בפתח הדברים אציין כי התיק הובא לפניי לאחר מתן החלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 6.11.2017. עוד אציין, כי בניגוד לסברת המערערת מתברר שהמשיבה כן הגישה תשובה לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, החלטתי לדחות את בקשת המערערת להוציא את "דו"ח האושנר" מתיק המוצגים שהוגש מטעם המשיבה. אכן, צודקת המערערת כי מפסק הדין עולה שבית המשפט המחוזי סבר כי לא ניתן לקבל את הדו"ח כראיה. ואולם בד בבד ציין בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מן הדו"ח כליל, ואף הוסיף והתייחס אליו לגופו (פיסקאות 38-37 לפסק הדין). ודוק: המערערת עצמה ציינה כי ערעורה מופנה, בין היתר, כנגד העובדה שבית המשפט המחוזי נתן לדו"ח משקל חרף עמדתו לעניין הקושי לקבלו כראיה. בנסיבות אלה, ומשאין למעשה חולק כי הדו"ח עמד באופן כזה או אחר בבסיס הכרעתו של בית המשפט המחוזי - לא ראיתי להורות על הוצאתו מתיק המוצגים של המשיבה

(השוו למשל, ע"א 3693/14 בר ניר נ' קיבוץ עין החורש (20.7.2015)). מובהר כי טענות הצדדים, לרבות בנוגע לקבילותו של הדו"ח, שמורות להן במלואן.

הבקשה נדחית.