ע"א 976/18 עו"ד גיא גיסין- הנאמן לנכסי מרדכי כהן נ. מר שלום בר חן

1.

מזה כשנתיים וחצי מתנהל נגד המשיב 2 (להלן: החייב ) הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (פש"ר 28820-03-16); תוך שקדמו לכך הליכים לפירוק החברות שבבעלות החייב, המשיבות 4 ו-5. בתמצית ייאמר כי במסגרת הליך פשיטת הרגל הגיש המבקש, שמונה כנאמן על נכסי החייב (להלן: הנאמן ), בקשה לביטול הענקות פסולות שניתנו למשיב 1 בעניין בית החייב שברחוב עין עבדת 29 בלהבים (להלן גם: הנכס ); בקשתו זו נדחתה, והחלטת בית המשפט המחוזי בנדון מיום 28.1.2018 היא שעומדת במוקד הערעור שהוגש לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש הנאמן בקשה למתן סעד זמני שיאסור על ביצוע כל דיספוזיציה בבית החייב וכן על עריכת שינויים ברישומו של הנכס עד למתן הכרעה בערעור.

הבקשה למתן סעד זמני התקבלה בהחלטתי מיום 7.5.2018, וכעת מונחת לפניי בקשת המשיב 1 כי יותר לו להגיש תביעה לפינוי מושכר נגד החייב, חרף הצו ש"אוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכס" (להלן: הבקשה ). ויצוין כי בקשה דומה הוגשה לבית המשפט המחוזי שמצא להיעתר לה.

2.

במסגרת הבקשה טוען המשיב 1 כי החייב מתגורר בנכס שלא כדין, מבלי שהוא משלם לו דמי שכירות או נושא בתשלום עבור חשבונות נוספים, למשל ארנונה. בהינתן האמור, המשיב 1 מבקש לנקוט בהליך לפינוי החייב מן הנכס על מנת למזער את הנזקים שמגורי החייב בנכס מסבים לו ולקופת פשיטת הרגל. הנאמן והכונס הרשמי (המשיב 3) אינם מתנגדים לבקשה, ואולם מבהירים כי הסכמתם זו ניתנת בכפוף לתנאים מסוימים כפי שפורטו בסעיף 12 ל"בקשה בהסכמה מטעם נושה" שהוגשה על דעת הנאמן לבית המשפט המחוזי; והכונס מוסיף כי אין להשית את הוצאות ההליך על קופת הפירוק או תיק פשיטת הרגל. החייב מצידו לא הגיש תגובה לבקשה, ולפי הנמסר מהמשיב 1 בהודעה הנתמכת ב"אישור מסירה" המפרט את הביקורים שנערכו בבית החייב ובתצהיר מאת השליח, ניסיונות למסור לחייב את הבקשה עלו בתוהו ולבסוף זו הודבקה על דלת ביתו. ויצוין בהקשר זה כי החייב אף לא הגיש תגובה לבקשה למתן סעד זמני.

בנסיבות שתוארו, ומשהבקשה שלפניי מתמצית במתן היתר לנקיטה בהליך משפטי ואין בה כשלעצמה כדי להביא לשינוי בנכס, לא כל שכן לפינוי החייב מביתו – אני מורה על קבלת הבקשה, והכל בהתאם לתנאים שצוינו על ידי הנאמן והכונס הרשמי.