עע"מ 259/05 דוד שי נ. עירית נצרת עלית

א.זו בקשה מיום 6.4.05 למתן צו מניעה שבגדרו תימנע המשיבה מגביית חובות ארנונה כפועל יוצא מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בנצרת מיום 2.12.04 (השופט ח'טיב), והמצוי בערעור בפני בית משפט זה. בקשות לצו מניעה ולעיון חוזר נדחו על-ידי בית המשפט (השופט ג'ובראן) בהחלטות מיום 1.3.05 ו- 7.3.05, ומתבקש עיון מחדש בהן. הנימוק שניתן הוא כי בינתיים נקבע התיק לסיכומים ולהשלמת טיעון (זו האחרונה – ב-29.6.05), וגם בשל הידרדרות במצבו הרפואי של המבקש, שכנטען מצבו "רגיש ועדין במיוחד וכל התרגשות יכולה להביא לשינוי והרעה במצבו עד כדי סכנת חיים..." (מסמך ד"ר זנטה, קרדיולוגית בשירותי בריאות כללית, מיום 4.4.05) וכך גם ד"ר ברהום (מנהל בית חולים "משפחה קדושה" בנצרת, מ- 6.4.05). כן מפנים המבקשים – בהודעה מ- 7.4.05 – להחלטת הרשם מרזל מיום 3.4.05, שבה נאמר כי סיכויי הערעור שהגישו טובים, ועוד מבקשים הם להגיש ראיות נוספות, בהמשך לבקשות קודמות.

ב.ביקשתי תגובת המשיבה אך בהקשר למצבו הרפואי של המבקש. לא אדרש לתגובות שהגישה בנושאים אחרים, שכן לא הייתי רואה מקום להיזקק לבקשה לאחר החלטותיו של השופט ג'ובראן; קביעת המועד לדיון בבית המשפט כשלעצמה – וכמובן אין לדעת אם יינתן פסק דין מייד בסמוך לאחר הדיון – אינה ככלל נימוק לשינוי, מה גם שהמדובר בחוב כספי ובמשיבה שהיא רשות ציבורית שאילו שולם לה כסף והערעור היה מתקבל, לא היה קושי מיוחד לשוב ולגבותו.

ג.נדרשתי איפוא למצבו הרפואי של המבקש. באשר לכך אומרת המשיבה, כי אין עמה ידע מקצועי מספיק להידרשות למסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, וכי גם בעבר הועלו טענות רפואיות מצד המבקש.

ד.החלטתי זו נסמכת אך ורק על הטעם הרפואי, ועל המסמכים הרפואיים שהוגשו מאת רופאים שונים, המתארים הידרדרות קשה במצבו הרפואי של המבקש עד כדי סיכון חיים. וכן סבורני כי יש מקום, בנסיבות, להתחשבות במישור האנושי ובמיוחד כשהמדובר במשיבה שהיא רשות ציבורית, ועל יסוד זה לדחות את הליכי הגביה עד לאחר הדיון בערעור בבית משפט זה ב- 29.6.05. אין בכך כדי לומר דבר באשר לנושאים אחרים הכרוכים בערעור. ניתן איפוא צו בהתאם. אני כמובן מאחל למבקש החלמה.

ה.המשיבה ביקשה כי דחיה, אם תינתן, תותנה בתשלום הוצאות שנקבעו בהחלטת בית משפט זה מיום 1.3.05 ובהפקדת ערובה. לכאורה היה מקום לכך על פני הדברים ועל פי דין, אך עיינתי בהחלטת הרשם מיום 3.4.05 בבקשה לפטור מאגרה ומערבון ובחומר שקדם לה, ונראה לי – ולוא לפנים משורת הדין – שאין לכך מקום בנסיבות לעת הזאת. אם יידחה הערעור ממילא תבוא שעת גביה.