פרטי ההליך
בית המשפט העליון
עע"מ
5422/15 - א'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
רשות מנהל מקרקעי ישראל ואח'
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.7.2015 בעת"מ 56406-03-15 שניתן על ידי כבוד
השופט י' אברהם
בשם המבקשים:
עו"ד שיראל בר
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 56406-03-15, שניתן ביום 8.7.2015 (השופט י' אברהם ). בפסק הדין נדחתה על הסף עתירה שהגישו המבקשים כלפי וועדת המכרזים של המשיבה 1, בנוגע למכרז שפרסמה הוועדה לשיווק מגרשי בנייה ביישוב בועיינה.
2.
הבקשה הוגשה לבית משפט זה ביום 9.8.2015, לאחר שביום 25.7.2015 דחה בית המשפט המחוזי בקשה דומה שהוגשה לפתחו.
כידוע, לאחרונה נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי בנסיבות שבהן הגיש פלוני בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה הדיונית וזו נדחתה, הדרך הנכונה בה עליו לנקוט בכדי להעלות השגות לעניין עיכוב הביצוע היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת הערכאה הדיונית. לעומת זאת, אין לפלוני זכות להגיש בקשת עיכוב ביצוע "מקורית" לערכאת הערעור, באופן אשר מתעלם הלכה למעשה מקיומה של החלטה שיפוטית תקפה באותו העניין [ראו: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015), (להלן: עניין הראל ); ע"א 3576/15 דיין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (3.8.2015)]. הלכה זו נקבעה אמנם אגב דיון בבקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו בהליכים אזרחיים, ואולם, אין כל סיבה לאמץ פרשנות שונה כאשר מדובר בבקשות לעיכוב ביצוע המוגשות בהליכים מנהליים. כפי שהוער כבר בעניין הראל , מסקנה זו מתבקשת, היות שההסדר הקבוע לעניין עיכוב ביצוע אזרחי בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דומה לזה הקיים בתקנה 43 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. כמו כן, הטעמים העומדים ביסוד הקביעה לפיה אין להגיש בקשת עיכוב ביצוע "מקורית" לערכאת הערעור, מתקיימים באופן זהה בשני ההליכים. יוער, כי בעניין הראל ניתנה התייחסות גם לפסיקות אחרות של בית משפט זה, במסגרתן הובעה לכאורה גישה שונה ביחס להליכי עיכוב ביצוע בעניינים המנהליים, אך עם זאת הוסבר כי באותן הפסיקות לא נידונו מגוון השיקולים הדרושים להכרעה עקרונית בסוגיה, וממילא ניכר כי הן הושפעו מסדרי הדין האזרחיים, אשר תוקנו לאחריהן (השוו לאמור בעניין הראל , פסקה 16).
3.
בשים לב לאמור, הרי שדין הבקשה דנא להימחק על הסף. כאמור, קביעת בית משפט זה שניתנה בעניין
הראל ויושמה לאחריה, תקפה גם כאשר מדובר בהליכים מנהליים, מאותם נימוקים שהובאו באותו העניין. למותר לציין כי דרכם של המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.7.2015, פתוחה לפניהם.
סוף דבר, הבקשה נמחקת אפוא על הסף.
בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה באב התשע"ה
(10.8.2015).
ש ו פ ט