עע"מ 6054/16 דוד מזרחי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות הערעור שבכותרת הועברה לעיוני לצורך בדיקת סיווגה ועמידתה בהוראות הדין.

עיינתי בחומר שבתיק ומצאתי כי אכן מתעוררים, על פני הדברים, מספר קשיים.

ראשית, המבקש לא ציין באופן ברור בפתח ההליך על אילו החלטות הוא נסב ועל כן קיימת אי בהירות בעניין. יצוין בהקשר זה כי לבקשה צורפו החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים מיום 7.7.2016, בה נמחקה על הסף עתירה מנהלית שהגיש המבקש (על החלטה זו נתונה למבקש זכות ערעור שכן מדובר בפסק-דין); החלטות של בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 12.7.2016 ומיום 17.7.2016 (שהן "החלטות אחרות" המאוחרות לפסק דין); וכן שתי החלטות של בית הדין הארצי לעבודה (עליהן לא ניתן להגיש הליך ערעורי-מנהלי).

נדרשת אפוא הבהרת המבקש על איזו החלטה או על אילו החלטות נסב ההליך, והתייחסותו לשאלת אופן ההשגה, וכן יובהר על ידו מדוע צורפו גם החלטות שניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

שנית, בקשת רשות הערעור מחזיקה 75 עמודים, ואליה צורפו כנספח א' "נימוקי ערעור" על פסק הדין מיום 7.7.2016 שאורכם 45 עמודים, וכנספח ב' "נימוקי ערעור" על ההחלטות מיום 12.7.2016 ומיום 17.7.2016 שאורכם 51 עמודים.

ניתן לראות בנקל כי הבקשה כפי שהוגשה אינה עולה בשום פנים עם דרישת התמציתיות הקבועה בהוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) (לעניין הגשת ערעור) ובהוראת תקנה 403(א) לתקנות סדר הדין האזרחי (לעניין בקשת רשות ערעור) (הוראות החלות על הליך ערעורי מנהלי מכוח הוראת תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000). ואכן בשל אופן עריכת הבקשה קיים קושי של ממש להבין את השגותיו וטענותיו של המבקש.

לפיכך, לאחר שתתקבל הבהרתו של המבקש לעניין ההחלטות עליהן הוא משיג ולעניין הסיווג, יידרש הוא להגיש הליך מתוקן ותמציתי בהתאם להוראות הדין.

הבהרת המבקש כאמור לעיל תוגש בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיו. היקף ההבהרה לא יעלה על שני עמודים .

המזכירות תערוך תרשומת לעניין הגעת החלטה זו לידי המבקש.