עע"מ 6550-23 עע"מ 6550-23

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (השופטת ש' רנר) בעת"מ 6738-04-23 מיום 4.8.2023, שבגדרו נדחתה עתירת המבקשת, חברת "אדיר הבירה בע"מ", נגד החלטת ועדת המכרזים על זכייתה של המשיבה 3, היא חברת "חץ-אור שרותים כלליים בע"מ", במכרז למתן שירותי ניקיון ואחזקת בתי שימוש ציבוריים באזור ירושלים (להלן בהתאמה: המכרז ו-השירותים).

2.ביום 4.12.2022 פרסמה המשיבה 1 – עיריית ירושלים – את המכרז (להלן: העירייה), לאספקת שירותי ניקיון לחדרי שירותים עבור שני אזורים בירושלים לתקופה של שלוש שנים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. על פי תנאי המכרז, היה על המציעים להגיש שתי מעטפות נפרדות: האחת, אשר עליה יצוין "מעטפת האישורים", ותכלול את המסמכים הנוגעים להוכחת עמידה בתנאי הסף של המכרז ולשם הערכת איכות ההצעה (להלן: מעטפת האישורים); והשנייה, שעליה יצוין "מעטפת הצעת המחיר" ואשר תכלול את הצעת המחיר (להלן: מעטפת המחיר). ניקוד ההצעות על-ידי נציגי ועדת המכרזים נעשה בהתאם למכרז באופן דו-שלבי, כך שבשלב הראשון נפתחו מעטפות האישורים, ההצעות נוקדו, ותוצאות שלב זה הובאו לאישור לפני ועדת המכרזים. בשלב השני, נפתחו מעטפות המחיר ונוקדו. לבסוף, שקלול הניקוד בהתאם לשני השלבים – הובא לדיון לפני ועדת המכרזים לשם המלצה על הזוכים במכרז.

3.ביום 14.3.2023, לאחר ביצוע המבחן הדו-שלבי כאמור, החליטה ועדת המכרזים להמליץ על המשיבה 2 כזוכה במכרז לאזור אחד; על המשיבה 3 כזוכה במכרז לאזור אחר; ועל המבקשת ככשירה ראשונה בשני האזורים. ראש העירייה אישר את ההמלצה הנ"ל. כנגד החלטה זו, הגישה המבקשת עתירה לבית המשפט המחוזי, שבגדרה עתרה להורות על ביטול זכיית המשיבה 3; ועל הכרזת המבקשת כזוכה במכרז. המבקשת טענה, בין היתר, כי מעטפת האישורים שהגישה המשיבה 3, הוגשה יחד עם מעטפת המחיר, כך שעולה חשש מהותי להטיית שיקול הדעת של ועדת המכרזים; כי בחינת איכות ההצעות בוצעה באופן בלתי שוויוני ומפלה, כך שהיא קיבלה ניקוד איכות נמוך מזה שראויה לו; וכי נפלו פגמים נוספים בהליך בדיקת איכות המציעים.

4.בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, וקבע, בין היתר, כי אומנם המעטפות הוגשו יחד, אך אין בכך כדי לפסול את ההחלטה, משום שאין ראיה לכך שהגשת המסמכים באופן האמור נעשתה בחוסר תום לב; כי לא עלה בידי המבקשת לסתור את גרסת העירייה שלפיה הגורמים שעיינו במעטפות האישורים לא נחשפו למעטפות המחיר – כך שלא עולה חשש להטיית שיקול דעתם; כי מכל מקום, לא ברור כיצד חשיפה להצעת מחיר אחת תטה את שיקול הדעת, לנוכח העובדה כי שאר מעטפות המחיר לא נפתחו; וכי אין לקבל את טענת המבקשת ביחס לחוסר השוויון בבדיקת איכות המציעים.

5.על פסק-דין זה הוגש ערעור לבית משפט זה, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, היא הבקשה שלפניי.

6.בבקשה, חוזרת המבקשת, בפירוט רב, על עיקר טענותיה בפני הערכאה קמא, וטוענת, בעיקרו של דבר, כי התנהלות העירייה פוגעת קשות בשוויון בין המציעים; עומדת בניגוד לכללי מינהל תקין ודיני המכרזים; ולוקה בחוסר סבירות קיצוני. עוד טוענת המבקשת, כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם תידחה הבקשה, תימצא המבקשת בפני שוקת שבורה, כלשונה.

7.העירייה והמשיבה 3 מתנגדות לבקשה, וטוענות, בעיקרו של דבר, כי דינה להידחות על הסף בשל שיהוי בהגשתה – משעה שההתקשרות במכרז בין המשיבה 3 לבין העירייה בוצעה עוד ביום 1.5.2023; וכן לגופה, בשים לב למכלול הנימוקים המפורטים בתשובותיהן.

8.דין הבקשה להידחות, ולו בעטיו של שיהוי כבד שנפל בהגשתה.

9.כידוע, בית משפט זה ייטה לדחות בקשה למתן צו ביניים אך בשל השיהוי הניכר – הסובייקטיבי והאובייקטיבי – שנפל בהגשתה, אשר בעטיו נגרם נזק למי מהצדדים או לציבור בכללותו (ראו, מיני רבים: בר"מ 2939/20 סנשיין שירותי-ים בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פס' 9 (14.5.2020); רע"א 1259/07 שטיין נ' הסתדרות העובדים הלאומית בא"י, פס' 5 (11.2.2007)); עע"מ 6175/11 א.ס. רכינות השפלה בע"מ נ' עיריית ירושלים, פס' 7 (11.9.2011)). ודוק, בעתירות בענייני מכרזים, כבענייננו, הדברים מקבלים משנה תוקף, נוכח ההקפדה היתירה על המועד בו מוגשת העתירה (ועמה הבקשה לצו ביניים), בשל החשש לפגיעה בזוכה אשר החל לאחר זכייתו בהיערכות לקראת ביצוע ההתקשרות (ראו, למשל: בר"מ 3674/14 פוגיו בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פס' 8 (9.6.2014)).

10.בענייננו, כאמור, המבקשת עותרת במסגרת הבקשה שלפניי להורות לעירייה שלא לממש את ההתקשרות עם המשיבה 3. ואולם, ההתקשרות עמה נעשתה עוד ביום 1.5.2023, זאת, לאחר שהמבקשת נמנעה מלהגיש בזמנו בקשה למתן צו ביניים למנוע את ההתקשרות האמורה. עתה, חודשים רבים לאחר שההתקשרות הנ"ל יצאה אל הפועל, ולאחר שהמשיבה 3 נערכה לביצוע ההתקשרות ואף החלה זה מכבר במתן השירותים, הוגשה הבקשה דנן. לעניין זה כבר נפסק כי: "לא חלוף הזמן כשלעצמו הוא המכריע, אלא העובדה שעניין זה גרם לשינוי נסיבות ולפגיעה באינטרסים הראויים להגנה, הן של הציבור בכללותו, הן של הרשות המנהלית והן של צדדים אחרים" (ע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון, נו(4) 38, פס' 5 (2002)). אין ספק, אפוא, כי הבקשה לוקה הן בשיהוי סובייקטיבי הן בשיהוי אובייקטיבי, ודי בכך כדי לדחותה. לא זו אף זו – פסק הדין מושא הבקשה דנן ניתן ביום 6.8.2023, ואולם רק ביום 3.9.2023 הוגשו הערעור והבקשה, קרוב לחודש ימים לאחר מתן פסק הדין. אף שיהוי זה, בנסיבות המקרה הקונקרטי, עומד בעוכריה של המבקשת.

11.אף שדי באמור על-מנת לדחות את הבקשה, אוסיף, למעלה מן הצורך, כי לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת נזק בלתי הפיך, שכן ענייננו במכרז לאספקת שירותים, וככל שהערעור יתקבל, לא תהיה מניעה להפסיק את ההתקשרות עם המשיבה 3 ולהעביר את אספקת השירותים למבקשת (ראו, מיני רבים: עע"מ 9245/18 פלפלת קניונים בע"מ נ' שמיאב בע"מ, פס' 8 (13.1.2019); עע"מ 7230/19 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' בן ארי תל רם פרוייקטים בע"מ, פס' 15 (11.11.2019)).

לנוכח כל האמור, לא ראיתי להידרש לסיכויי הערעור.

12.הבקשה נדחית אפוא.

המבקשת תישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות (1 ו-3) בסכום של 4,000 ש"ח.